הוואטסאפ, אח, הוואטסאפ. האפליקציה שלא מאפשרת לאיש לנוח באמת, והופכת את כולנו לאנשים שהנוף העיקרי בחיי היומיום שלהם הוא מסך מגע שעליו מתנוססות שורות מוקלדות בקצב עולה בתדירות מדאיגה. וכאילו הסבל הזה לא מספיק גדול, גברים הנמצאים בזוגיות, נאלצים לסבול אפילו עוד יותר. הנה לפניכם כל המשפטים המטומטמים שיצא לנו לקרוא ושנשים אשכרה חשבו שזה לעניין לכתוב אותם. גם אתה מהנפגעים? אנחנו מקווים שזה יעזור! וגם אם לא, אז לפחות צחקנו. איתך גבר, איתך. לא עליך.
רוצים אהבה אמיתית? בואו למצוא אותה
"אתה כבר לא אוהב אותי"
לכולנו יש ימים שבהם הביטחון העצמי שלנו, שבדרך כלל נהנה מיציבות יחסית, לפתע מתערער. זה לא חייב להיות בעקבות משהו ספציפי שקרה, זה יכול להיות סתם מצב רוח רע. כשזה קורה לאשה שלך, היא כבר מדמיינת בראשה היצירתי איך אתה עוד שניה אומר לה ביי ומתרחק מהאופק כשאתה אוחז בידה של אשה אחרת, סקסית יותר, צעירה יותר, מוצלחת יותר. מאותו רגע שהיא כתבה לך את המשפט הזה, אתה יוצא מגדרך כדי להוכיח לה אחרת. אתה הופך לרומיאו גרסת ראשון לציון, והכל כדי שהיא תירגע ותהיה בטוחה באהבה שלך אליה. וחבל. אתה סתם מתאמץ. מחר היא תקום במצב רוח טוב יותר וכבר תגלה לבד שאין לך באמת לאן לברוח.
"בוא נעשה משהו"
לכאורה משפט טוב, המביע את רצונה לקיים איתך סוג של חוויה מהנה עבור שניכם. אבל מסרונים לחוד ומציאות לחוד. אתה תשאל "מה בא לך?, היא תחזיר "מה שבא לך?", אתה תגיד מה בא לך, היא תגיב ב"ממש לא" ומכאן תאלץ להעביר ערב שלם של ניחושים בניסיונות לקלוע לטעמה ומצב רוחה. בא לה לעשות משהו? תבקש ממה להיות יותר ספציפית.
האחת או האחד מצפה לכם ברשת
"ראיתי שקראת את ההודעה"
מרגע שהיא הקלידה את המשפט הזה, היא מתנהגת כאילו הרגע היא תפסה אותך על חם במיטה עם שתי שפנפנות בלונדיניות וליידי בוי. אז ראית את ההודעה ולא הגבת. מה קרה? אתה חייב להתייחס לכל מלה שהיא כותבת? אז זהו שכן, אם אתה רוצה להמשיך לגור איתה.
"בולי טולטולי שולגולי לודולי"
משעמם לה. ברור. אחרת היא לא הייתה לוקחת את כל שמות החיבה שהיא המציאה לכל האקסים שהיו לה מגיל 17 ומקלידה אותם בשעת העבודה הכי לחוצה שלך. אנחנו בטוחים שהיא חושבת שזה חמוד ומתוק שהיא מתנסחת כמו תינוק בטיפת חלב, אבל ברור שאתה לא חושב כמוה. "ילדותית" זה מה שסביר להניח שאתה חושב בסתר לבך, אבל בחיים לא תגיד לה.
"יואו בובי, נועם טור הזה הורס"
כשהיא מחמיאה לגבר אחר, היא עושה את זה מסיבה אחת פשוטה: לגרום לך, הגבר שלה, לקנא. במשפט כזה, היא בעצם מבקשת להוריד לך את הביטחון ולהגיד לך במלים מעודנות יותר "איך לא בחרתי בגבר אחר שיש לו יכולות בישול, וכישרון להיות חתיך, וסלב, ואמיץ וחזק (כן, את היא עוד זוכרת לו חסד הישרדות)". וגם אנחנו כמוך, חושבים שזה ממש לא לעניין. אתה הרי לא מפרט בפניה את כל יתרונותיה של מורן אטיאס.
"שומע? יש לי משהו חשוב להגיד לך"
אנחנו יודעים. גם לך יש חרדת נטישה. וגם אתה יכול ללקות בהיסטריה בדרגות חומרה שונות כתוצאה ממצב שבו אתה מזהה אפשרות לפגיעה בסדר חייך הטוב. "היא בטח מצאה לה כפיל של נועם טור" אתה תחשוב לעצמו בתור התחלה ואחר כך עוד תנדוד לסיוטים בהם הכפיל של נועם טור נושא אותה לאישה, בונה לה קוטג' בחולון, ועושה לה שלושה ילדים מושלמים. וסתם מיהרת להסיק מסקנות. היא הרי בסך הכל רצתה להגיד לך שבא לה לאכול סושי.
"אתה לא מבין מה קרהההה"
איך נשים אוהבות לעשות דרמות, ולהפוך זבוב קטן שנכנס אליהן לחדר למחבל מג'נין. "יואווו אני מתה" יהיה משפט ההמשך, ושם אתה כבר תחשוש לחייה. אבל האמת היא שכלום לא באמת קרה, אם מתעלמים לרגע מהעובדה שנכנס לה יתוש מסכן לחדר שבסך הכל רצה להציץ עלייה בזמן שהיא מחליפה לפיג'מה. ואתה כבר ראית את עצמך מתאושש מתקופת האבל ופותח כרטיס בטינדר.
"תקשיב, אתה עושה פיפי בתחתוניםםםםםם"
זה אולי משפט לא ברור שלאחריו אתה לבטח תמהר לבדוק את גזרת הדרום שלך כדי לוודא ששום נוזל צהבהב לא באמת ברח לך משם, אבל זה עוד כלום. כי מה שיבוא אחרי המשפט הזה יהיה רצף של משפטים ברורים עוד פחות, בניסיון שלה לתאר לך סיטואציה מצחיקה שקרתה לה, ופשוט לא יכולה לעבור בצורה טובה על גבי מלים מוקלדות בוואטסאפ. והתוצאה? אתה לא מבין מה מצחיק. והיא? היא תאשים אותך בחוש הומור לא מפותח. ספר לה על דברים מצחיקים ממגרש הכדורגל. נראה עד כמה ההומור שלה ורסטילי.
"תכתוב לי משהו מעניין"
בכל זוגיות יש שלב שבו האשה שלך דורשת ממך לשמש לה על תקן צוות הווי ובידור באילת. פתאום היא מבקשת שתשעשע אותה משל היית ליצן החצר. "מה היא רוצה שאכתוב לה עכשיו? מה אני עמוס עוז?" אתה תהרהר בעודך מקליד משפט ומוחק ושוב מקליד ושוב מוחק. אתה לא חבר בצוות הכותבים של ארץ נהדרת. שלח אותה לראות טלויזיה.
"אתה חייב לראות את זה"
אזהרה: אחרי המשפט בכותרת הפסקה הנוכחית יבוא סרטון משמים, בדרך כלל מכוון להומור נשי שגברים בחיים לא יבינו. אין דבר יותר מעצבן מסרטונים שנשלחים עם דרישה, שלא לומר פקודה, לפתוח את הסרט ולגמור לעצמך את הסוללה. הרי ברור שאתה לא רוצה לראות את זה, אז למה? סרטון של פלה מבקיע שער סנסציוני שישלח אליה מיד אחרי, סביר להניח שיגרום לה להבין את העניין.
אני. לא. מאמינה. ששכחת"
"מה שכחתי?" אתה תשאל בפחד, ותחזור לרגע לימים שבהם המחנכת הייתה האדם הכי מפחיד עלי אדמות. היא תתעצבן עוד יותר כי גם אחרי שהיא כבר הזכירה לך ששכחת משהו, אתה עדיין לא מצליח לזכור מה שכחת. ומכאן, הדרך לתהום סלולה. הויכוח רק יילך ויגדל כמו כדור שלג בחרמון עד לרגע שבו היא תסכים סוף סוף לספר מה שכחת. ומה יסתבר בסוף? ששכחת להזכיר לה שיש לה תור לציפורניים בשבע בערב. מה אתה המזכירה שלה? אז זהו, שהיא מצפה שתהיה.
"אני עצוב"
אתה תשאל "למה אתה עצוב?" (כי חסר לך שלא תשתף פעולה עם ההחלטה החפוזה שלה להפוך לגבר) והיא תענה תשובה מטופשת. כך ייצא שתבזבזו שעה וחצי עד שעתיים של התכתבות כשהשורה התחתונה תהיה שהיא בכלל לא עצובה. העיקר ששאלת ודאגת. ובנינו, אתה הרי לא באמת האמנת לעצבות שלה, ולא באמת דאגת.
לחצו כאן לכתבות נוספות
