מלחמה היא לא זמן להתעסק בדייטים. למען האמת, מלחמה עושה לי חשק לוותר מראש על רעיון הזוגיות הזה וכל דבר אחר שעלול להוביל להתרבות, כי מי בכלל רוצה להביא ילדים לתוך עולם מעוות כזה? זו מחשבה שמלווה אותי כבר כמה ימים, ככל שאני נחשפת לאלימות הגואה ברשת, כשברקע מדווחים על עוד ועוד הרוגים. ומצד שני, כל מה שהמלחמה הזו עושה לי היא חשק עז לחגוג את החיים, כי מי יודע מה יהיה פה עוד שבוע או שבועיים ואם איזה טיל לא ימצא את דרכו אל הדירה הרעועה ונטולת הממ"ד שלי.
אולי זה גם השעמום, כי האמת היא שממש משעמם לי בימים האלה. אני יודעת, לא בסדר להתלונן על שעמום כשיש אנשים שנלחמים כדי לשמור על המדינה, אבל זו האמת. אני עובדת מהבית וגם ככה ממעטת לצאת מחשש לאזעקה ואני, למקרה שפספסתם, רווקה, כך שאף אחד לא מגיע הביתה בסוף היום. אז משעמם לי ואני עושה את מה שאני בדרך כלל עושה כשמשעמם לי נכנסת לאתרי היכרויות ובודקת אם במקרה, השתחל לשם איזה בחור נורמאלי.
הידעת? שליש מהזוגות מצאו אהבה און ליין! מצאו את שלכם
היה לי מזל ומצאתי אחד כזה. הוא לפחות עשה רושם של נורמאלי, בתוך הררי המופרעים שמאכלסים את הרשת ומחפשים את אותו הדבר שאני מחפשת מישהו שיפיג את הבדידות והשעמום. רונן היה נראה, במלים פשוטות, חמוד. לא מתחכם מדי, לא רציני מדי. הוא לא שטח בפניי את הדעות הפוליטיות שלו, רק שאל איך אני מרגישה עם כל המצב הזה ומה אני עושה כדי לשכוח קצת. זה מצא חן בעיניי, אז החלפנו טלפונים, ניהלנו שתי שיחות טלפון ארוכות ודי מנחמות. היה לו קול עמוק מאוד ולמרות שאני נוטה לראות את עצמי כפמיניסטית, היה נעים להרגיש לכמה דקות שהקול הגברי שלו עוטף אותי ושומר עליי. זו הייתה פנטזיה נחמדה. הוא גם אמר לי "את נשמעת לי כמו מישהי שהייתי רוצה לשמור עליה תמיד" ובמקום להשיב לו שאני שומרת על עצמי יפה מאוד, שתקתי והסמקתי מעבר לקו.
קבענו להיפגש ואז הוא התקשר לבשר לי שקראו לו למילואים. הוא קצין באיזו יחידה קרבית, משהו שגם עושה את הרושם שלו למרות שזה סקסיסטי ומרגיז אותי שאני בכלל מתרגשת מזה, אבל משהו בביטוי הזה, "קצין קרבי" עושה לי חשק להפוך לנערה השברירית שמחכה לחייל שלה שיחזור מן העורף. בכל מקרה, הוא הודיע שקיבל צו 8 ושנצטרך לדחות את הפגישה. זה היה לפני שבוע ומאז לא שמעתי ממנו, כנראה כי אין לו טלפון שם וגם אם יש, סביר להניח שבחורה שפגש און ליין היא לא בדיוק הדבר שמעסיק אותו לקראת המפגשים שלו עם החמאס.
עברה לי גם מחשבה מטרידה במיוחד בראש: אם יקרה לו משהו, קרוב לוודאי שלא אדע עד שאשמע את זה בחדשות. ואז אשאר עם זיכרון של אפשרות שלא מומשה. אולי הוא היה הופך לעוד דייט כושל ואולי לא. ומה אם הוא האחד הזה שלי, שכולם מבטיחים לי שנמצא בדרך? ועכשיו אני דואגת. אני אפילו לא יודעת למה. לו, כנראה. למרות שאנחנו בקושי מכירים. ואולי גם לי. פתאום אני מתגעגעת לסתם, להרגיש מיואשת. או משועממת.
אלפי רווקים ורווקות מחפשים אהבה בדיוק כמוך ,כנסו להכיר