בקרוב אצלך: המפלצת הירוקה

אחד הדברים הכי קשים עבור רווקה זה לראות את החברות שלך נשואות באושר. שירה בר מתוודה: הקנאה מכרסמת אותה מבפנים

שירה בר
02/06/2014

יש לנו צורך אנושי מעייף מאוד להשוות את עצמנו לאחרים. במקרה שלי, ברוב הזמן זה עובד די לרעה. אני עסוקה הרבה יותר בבחינה מדוקדקת של עצמי ביחס לאלה שסביבי, בעיקר נשים. וב-99 אחוז מהמקרים, התוצאה היא לרעתי. תמיד בודקת אם הן רזות ויפות ממני, אם הן כבר נשואות או בזוגיות. אם הן עוקפות אותי בכל אלה, אני לפחות מתפללת שהקריירה שלהן כושלת או לא קיימת בכלל. זה לא שאני אדם קנאי, כמו שאני אדם קנאי מאוד. מסוגלת לפרגן, לתמוך, אפילו לשמוח באמת עבור אחרים, אבל במקביל, מרגישה איך הקנאה מכרסמת אותי מבפנים. אולי זו רק המחשבה על כך שלבחורה ההיא יש משהו שלי עדיין אין וייתכן גם שלעולם לא יהיה - הגוף החטוב שעליו אני חולמת או לחלופין, הבעל החטוב. או סתם בעל, לא חטוב, אבל לפחות עם דופק.

הידעת? שליש מהזוגות מצאו אהבה און ליין! מצאו את שלכם

עוד בוואלה!

יש מי שגילה את הסוד: איך תראי מושלמת בלי לצאת מהבית?

בשיתוף פורטונה
אילוסטרציה. ShutterStock
למה לה יש ולי אין? צילום: אילוסטרציה(צילום: ShutterStock)

כן, אני יודעת. אני קלישאה איומה של רווקה בת 30. או סתם מישהי שלא מאוד מרוצה מהאופן שבו החיים שלה הסתדרו. לא תשמעו אותי אומרת את זה בקול רם, אבל האמת היא שאני כבר ממש רוצה שיהיה לי בעל. הוא לא חייב להיות בעלי במובן הטריוויאלי של המלה. אני גם ככה לא מחבבת את הקונוטאציה שעולה מהמחשבה על כך שלמישהו תהיה בעלות עליי. אבל אני ממש רוצה מישהו לחלוק איתו את החיים שלי. אמנם אני לא עושה יותר מדי בשביל זה - בניגוד לכמה חברות שלי שבאמת עובדות באתרי היכרויות וביציאה לדייטים ומסרבות להתייאש – אבל הגעתי לשלב שבו הלבד שלי הפך מהאלמנט האקזוטי הזה שכל חברותיי האמהות מקנאות בו, לבעל אישיות משל עצמו. לבד שהולך איתי לכל מקום, מטריד אותי בהרבה חלקים של היום. ישן איתי בלילה וקם איתי בבקרים. ונמאס לי ממנו.

רוצה כבר למצוא מישהו לחלוק איתו את החיים שלי. צילום: אילוסטרציה(צילום: ShutterStock)

עוד מעט אהיה בת 31. 31 זה לא הרבה, או שאולי זה הרבה מאוד. תלוי את מי שואלים. בכל מקרה, הסיכוי שאגיע לגיל 35 או 40 ועדיין אהיה לבד, הוא לא מופרך לחלוטין. הוא מופרך כשאת בת 22, או 25. אפילו כשאת בת 29. אבל אחרי ה-30 קורה משהו. לא שעון חול ולא תקתוק פנימי, סתם תחושה, שמעכשיו הזמן מתעופף לאן שבא לו ואם זה יקרה או לא יקרה – זה כבר לא תלוי רק בך.

אבל לפעמים אני גם מקבלת תזכורת נעימה לכך שאהבה, כמו בקלישאה הכי גדולה, יכולה לקרות כשהכי לא מצפים לה. פגשתי את ענבל, רווקה מהסוג שאני מכנה, כרוני. בת 37 והמבטים של כולם בה מזמן התחלפו מתהייה לרחמים. היא הייתה לבד הרבה זמן. ואז היא הכירה את אודי וזהו, היא הפסיקה להיות רווקה. הם יוצאים כבר שלושה חודשים והם מאוהבים ועומדים לעבור לגור יחד. בשניות היא החלימה מהרווקות הכרונית שלה. העיניים של בורקות כשהיא מדברת על זה. היא עצמה לא מאמינה שהיא מדברת במונחים של "אנחנו". אבל זה קרה, וזה קורה כמעט לכל רווק ורווקה שאני מכירה. אז אולי זה יקרה גם לי. ואם לא, אוכל פשוט להביט בהם מהצד ולקנא גם בהם.

אלפי רווקים ורווקות מחפשים אהבה בדיוק כמוך ,כנסו להכיר

אולי יום אחד גם אני ארפא מהרווקות הכרונית שלי. צילום: אילוסטרציה(צילום: ShutterStock)
  • זוגיות
  • דייטים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully