וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מת לדייט: התחנה הבאה- אהבה

27.5.2014 / 8:57

האם טל שפר הצליח למצוא את האישה של חייו באוטובוס, או שהוא שוב פספס תחנה?

לפני יומיים, שזה בעצם שלשום רק בשפה פחות מליצית, הטלפון שלי צלצל. זה לא היה משהו מיוחד לספר עליו, אלמלא המספר שהופיע על המסך היה של מעיין, החברה האחרונה שלי ואהבת חיי, שעזבה אותי לפני כמעט שנה. בידיים רועדות עניתי לשיחה, גמגמתי איזה חצי "הלו", ואז שמעתי את הקול שלה. היא אמרה שהיא מצטערת, שהיא עשתה טעות, שהיא רוצה שנחזור להיות יחד, ושהיא חייבת לפגוש אותי עכשיו. עזבתי הכל, נסעתי אליה הביתה, נפלנו זה לזרועות זו והתנשקנו בלהט ובאהבה אינסופית. ואז השעון המעורר שלי צלצל, התעוררתי מהחלום, גיליתי שאני מנשק את הכרית שלי, והלכתי להסתדר לעוד יום בעבודה.

הידעת? שליש מהזוגות מצאו אהבה און ליין! מצאו את שלכם

אילוסטרציה. ShutterStock
חבל שהיא נמצאת רק בחלומות. צילום: אילוסטרציה/ShutterStock

בדרך לעבודה, מלבד לנסות לשלוף חתיכות של נוצות שהיוו עדות חיה לאותה נשיקה רומנטית עם הכרית, חשבתי לעצמי שאולי כדאי לי לוותר. כבר כמעט שנה שאני לבד, יצאתי לדי הרבה דייטים, אבל אף אחד מהם לא הצליח לשחזר את ההרגשה שהייתה לי כשהייתי עם מעיין. אני יודע שאני לא אמור להשוות, אבל אני לא יכול שלא. ברגע שחוויתי אהבה אמיתית הלב שלי יודע איך הוא יכול להרגיש, והוא בהכרח ישאף להרגיש ככה שוב, וכל עוד הוא לא ירגיש ככה, כל קשר שהוא לא כזה יהיה בשבילי בגדר פשרה, כמו להגיד לעצמי: לא מצאתי את מה שאני מחפש, אבל אולי אני גם לא אמצא, אז כדאי שאסתפק בקשר הבינוני הזה.

ואני לא רוצה. אני לא רוצה ליפול לבינוניות או להיות אחד מהזוגות האלה שנמצאים ביחד רק כי זה נוח להם וכי הם מרגישים שבלי זה הם ישארו לבד לנצח. אבל לא אני. אני מחבק את הלבד שלי ומעדיף בדידות אמיתית על פני זוגיות אינטרסנטית. אני מעדיף לחיות חיים שלמים עם לב שמחפש את מבוקשו ועם תחושת נדודים נצחית מאשר לחיות יום אחד עם קשר שהוא תוצאה של שכנוע עצמי ופשרה נוחה.

יח"צ. ShutterStock
לא רוצה להתפשר על הזוגיות. צילום: אילוסטרציה/ShutterStock

בזמן שנסעתי באוטובוס לעבודה, הבטתי סביבי בנוסעות האוטובוס וניסיתי לנחש מי מהן יכולה להתאים לי. כולן נראו לי רגילות, עד שבאחת התחנות עלתה מישהי שהפיחה בי תקווה מחדש. זה קצת לא הוגן להגיד, אבל היא הזכירה לי את מעיין, וזה הספיק לי כדי להשליך על המראה שלה את כל מה שהרגשתי לפני שנה באותו קשר שנגמר. שטחי או לא, הרגשתי שאני חייב לתפוס את ההזדמנות בשתי ידיים ולנסות את מזלי.

במשך דקות ארוכות התלבטתי מה לעשות, עד שהחלטתי שאני אכתוב את מספר הטלפון שלי על פתק, אוסיף שהיא מצאה חן בעיניי, ואגיש לה אותו כשהיא או אני נרד מהאוטובוס, תלוי מי יהיה הראשון מבינינו שהתחנה שלו תגיד קודם. במקרה מצאתי בתיק שלי איזה משהו משנראה כמו עט שעבד פעם, מהכיס גירדתי איזו קבלה מהסופר, וכתבתי: "את נראית לי מקסימה, אשמח להכיר, הנה הטלפון שלי". כמובן שגם הוספתי את מספר הטלפון שלי, פה פשוט לא כתבתי אותו כי אני לא אדע להתמודד עם כמות הטלפונים שיגיעו בעקבות הכתבה. סיימתי לכתוב את הפתק, וחיכיתי לבאות.

אילוסטרציה. ShutterStock
חברות יש רק באגד. צילום: אילוסטרציה/ShutterStock

רצה הגורל והבחורה ירדה לפני מהאוטובוס, ורגע לפני שהדלת נסגרה מאחוריה, הושטתי לה את הפתק והמשכתי לעקוב אחריה עם העיניים גם אחרי שהיא כבר המשיכה לדרכה במורד הרחוב. עברו יומיים מאז, אבל היא עוד לא התקשרה. אולי היא ביישנית, ואולי זה קשור לעובדה שכשהיא ירדה מהאוטובוס היא הפכה את הפתק שלי לכדור נייר, ובהומאז' למכבי ת"א בכדורסל זרקה אותו לפח ממרחק שלא היה מבייש גם את דייוויד בלו. זרקה והחטיאה. זה לא היה קורה למעיין אף פעם, אז כנראה שזה בסדר שהיא לא התקשרה. הן לא באמת דומות, אחרי הכל.

אל תישארו לבד, צאו לדייט עוד הערב

אישה בודדה. ShutterStock
היא לא דומה לה. צילום: אילוסטרציה/ShutterStock

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully