יש לי חברה שהתחתנה עם החבר שלה מגיל 15. 15! הם כבר 15 שנה ביחד. 15! זה אומר, אתם בטח מנחשים, שיש שם אהבה גדולה ועמוקה מאוד, כזו שנבנתה והשתרשה לאורך שנים. עניין נדיר ביותר בשנות האלפיים. וכל זה כמובן מרגש מאוד, חוץ מהעובדה שבכל פעם שאני פוגשת אותה, אני חושבת על כך שהוא הגבר היחיד שהיא שכבה איתו. אישה בת 30, ששכבה רק עם גבר אחד במהלך חייה. זו תזכורת נחמדה לעצמי, כשאני שוקעת שוב ברחמים עצמיים על הרווקות הכרונית שלי, שפעם הייתה סתם גירוד מציק ובשלב הזה התפתחה לפריחה מעיקה. תזכורת לכך שאני אולי רווקה בת 30, אבל לפחות יש לי קצת ניסיון מיני. נכון, לא עשיתי אורגיות עם גמדים, או אורגיות בכלל, וגם לא צילמתי קלטת סקס או השתלשלתי עם מישהו מהתקרה. אבל כן חוויתי גברים שונים, טעמים שונים ואפילו אישה אחת.
יש בזה משהו שמנחם אותי, או לפחות היה. התחושה הזו, שאני יותר סמנת'ה מאשר שרלוט. שאני אישה שנוח לה עם הגוף שלה (בחושך) ומשוחררת מינית שלא מתבייש להודות ששכבה עם מספר דו ספרתי של גברים מאז שאיבדה את בתוליה בגיל 18. אם מישהו רוצה לקרוא לי שרמוטה, הוא מוזמן. אבל אני במילא לא חושבת שפרימיטיביים יודעים לקרוא.
אל תישארו לבד, צאו לדייט עוד הערב
בכל אופן, חשבתי שזה אחד הצדדים החיוביים של הרווקות שלי. החירות לשכב עם מי שבא לי וכמה שבא לי, ולא להיות מחויבת לגבר אחד. כשהחברות שלי מספרות לי על הבעלים שלהן, איכשהו יוצא שנושא הסקס נשאר מחוץ לתמונה. אם אני שואלת, אז אני מגלה כל מיני דברים שהייתי מעדיפה לא לדעת. אחד מהם, למשל, גומר מהר. מה זה מהר? תוך דקה וחצי. ואני שומעת את זה וחושבת לעצמי, כמה ויברטורים צריך כדי להחליף מנורה? או במלים אחרות, אלוהים ישמור! מחויבות לכל החיים עם גבר שגומר תוך דקה וחצי!
ויש את זאת שבן הזוג שלה שונא מין אוראלי. שונא לתת, זאת אומרת. חלילה שונא לקבל. ואת זאת שבעלה פשוט לא חרמן ואף פעם אין לו כוח לסקס והם כבר התחילו לברר לגבי טיפול מיני כי ככה אי אפשר. בטח, יש לי גם חברות שיש להן חיי מין מדהימים עם בני הזוג שלהן, והן גם שמחות לספר לי עליהם בפירוט. כל השתיים.
אז חשבתי, הנחתי, שזה שאני רווקה שזכתה לחוות כל מיני דברים וגברים, משחק לטובתי במובן הזה שלא הייתי רוצה להסתפק בחיי מין משמימים כאלה. אבל אז כמה בנות הקימו בפייסבוק עמוד בשם "גברים בסקס". זה נשמע כמו עמוד של דאחקות, אבל הוא לא. הוא עמוד שבו נשים משתפות מהחוויות הטראומתיות שלהן בסקס. גברים מנוולים, אגואיסטיים, דוחים ואגרסיביים. סיפורים מזעזעים על נשים שנקלעו לסיטואציות מחרידות עם גברים, שהתנהגו אליהן כמו בהמות גסות. והתחלתי להיזכר בטראומות שלי. טראומות בוטות מדי בשביל שאתחיל לפרט אותן כאן. נזכרתי בכל הפעמים שבהן גברים התייחסו אליי כמו חפץ ממוחזר או איבדו בי כל עניין אחרי סקס, פעמים שבהן דיברו אליי לא יפה תוך כדי ואחרי, פעמים שהיו על גבול האונס, או אונס באמת, רק שאין לי אומץ להודות בזה בפני עצמי.
מאז נדמה לי שאולי התפיסה שלי לגבי כל העניין הזה הייתה לא נכונה. מה שווה חירות מינית אם את נותנת לגברים שלא ראויים לכך, להתקרב אלייך ולחדור אלייך? ואיך תדעי מי ראוי לפני שתכירי אותו לעומק? והאם גבר יכול בכלל להתייחס בכבוד לאישה שאין לו רגשות כלפיה? אני כבר לא יודעת מה נכון. אני יודעת רק שלא שכבתי עם אף אחד כבר כמה חודשים ושאני מתחילה לחשוב שאולי להתחתן עם החבר שלך מהתיכון זה קצת כמו לזכות בלוטו.
אלפי רווקים ורווקות עכשיו און ליין, כנסו להכיר
