השבוע הראשון שאחרי הפסח דווקא התחיל לי ממש טוב: מישהי בעבודה אמרה לי שרזיתי, במאפייה ליד הבית שלי חזרו למכור לחמניות אמיתיות ולא את הספוגים המעופשים הכשרים לפסח, וגם מזג האוויר הקיצי חימם לי את הלב, אם אני מתעלם כמובן מארומת בתי השחי של אנשים אקראיים ברחוב, שבנוסף לבוא הקיץ בישרה גם את אי בואו של הדאודורנט. אבל חוץ מזה, באמת שהכל היה בסדר.
לפעמים כשיותר מדי דברים טובים קורים לי אני מתחיל להיות חשדן ומנסה למצוא את הקאץ', אבל שרשרת האירועים החיוביים המשיכה כשביום חמישי לפני שבוע הפייסבוק הציע לי להוסיף לרשימת החברים שלי מישהי שלא רק נראתה לי מקסימה, אלא גם שחיטוט מהיר בפרופיל שלה רמז שיהיה כיף להכיר אותה, ומשהו בתחושת הבטן שלי גרם לי להרגיש שאולי אחרי המון זמן, הנה סופסוף מצאתי מישהי שהלב שלי ירגיש איתה בנוח. אז הוספתי אותה לחברים והמתנתי בסבלנות.
אל תישארו לבד, צאו לדייט עוד הערב
בבוקר כשהתעוררתי ראיתי שהיא אישרה את בקשת החברות שלי, והעובדה שבפרטים שלה היה כתוב שהיא Single רק גרמה לי לחייך עוד יותר. כמובן שבחיים האמיתיים לא הייתי מעז לפנות אליה אפילו, אבל בעולם הווירטואלי אני מרגיש שאין לי מה להפסיד, אז שלחתי לה הודעה. לא כל-כך ציפיתי שהיא תענה, בכל זאת, אנחנו לא מכירים, אבל אחרי כמה דקות היא ענתה וניהלנו שיחה קצרה. היא הייתה מאוד חברותית ונחמדה, והרגשתי שהנה, תחושת הבטן שלי צדקה והבחורה הזו מקסימה כמו שתיארתי לעצמי. אחרי כמה דקות היא הייתה צריכה ללכת, ואמרנו שנדבר בפעם אחרת.
עברו כמה שעות, והחלטתי שהנה הגיעה לה הפעם האחרת, אז שלחתי לה הודעה. שוב דיברנו קצת, שוב היה נחמד, שוב השיחה הייתה קצרה ושוב אמרנו שנדבר בפעם אחרת. ככה המשכנו במשך כמה ימים, עד שאזרתי אומץ ושאלתי אותה אם בא לה להיפגש פעם לשתות משהו. היא ענתה שהיא תשמח, שאלה אם המרחק הקל בינינו לא יפריע, עניתי לה שלא, וקבענו ליום שני בערב.
זה אולי ישמע לכם מטופש, אבל באמת שהתרגשתי. זה נדיר שאני מציע למישהי לצאת איתי לדייט, ועוד יותר נדיר שאני יוזם פגישה עם מישהי שמוצאת חן בעיניי ברמה כזו. אז נכון, אנחנו לא מכירים, ויכול להיות שהיא שונה מדמות הפייסבוק שלה, אבל הבטן שלי שידרה אותות חיוביים, אז נתתי לעצמי להפליג עם המחשבות. אבל אז, פתאום, הכל השתנה.
השיחות בפייסבוק פסקו, והרגשתי שגם כשאני יוזם שיחה אני מציק לה ומקבל תשובות לקוניות וקצרות רק כדי לצאת ידי חובה. אני באמת לא הטיפוס המציק אז הנחתי לה, אבל לא יכולתי להפסיק לחשוב על הפגישה שלנו, והיה לי חשוב שנדבר קצת לפני. למרות שהבטחתי לעצמי לא לפנות אליה יותר עד לפגישה, נסעתי לטיול של יומיים בצפון, ובערב כשהשמש התחילה לשקוע חשבתי לעצמי שאין לי סבלנות למשחקים של כוח, ושאם אני רוצה לשלוח לה הודעה, אני צריך לעשות את זה. הפלאפון שלי היה כבוי כל היום כדי לחסוך בטריה, והדלקתי אותו במיוחד כדי לשלוח לה הודעה בפייסבוק, אבל גם זה לא הספיק כדי ליצור שיחה. בקיצור, הרגשתי שהדברים קצת חורקים.
לאט לאט תחושת הבטן הטובה שהייתה לי התחלפה בתחושת החמצה. מצד אחד, עושה רושם שהיא לא מעוניינת לדבר איתי בפייסבוק. מצד שני, קבענו להיפגש, אז אולי הכל בראש שלי ואני צריך להפסיק להיות כזה חסר ביטחון. החלטתי להתעלם מהתחושות השליליות ולהתמקד בפגישה שלנו.
כדי שנוכל להיפגש ביטלתי טיול עם חברים לים המלח, חיפשתי מקום שאפשר לשטוף בו את הרכב בחג כי האוטו שלי היה מטונף מהטיול בצפון, ביקשתי במיוחד מאחי שיקפיץ לי את מכונת הגילוח שלו כדי שאוכל להתגלח לכבודה, ובאמת שהפכתי עולמות כדי שהפגישה תצא לפועל. עשיתי הכל כדי להישאר אופטימי עד הרגע האחרון ועשיתי את המירב כדי ששום תחושה שלילית לא תתגנב לי לראש, ובצהריי יום שני שאלתי אותה בפייסבוק מתי נוח לה שאאסוף אותה.
אחרי כמה שעות היא כתבה שהיא שכחה שזה לא כל-כך מסתדר לה להיפגש היום, ושהיא מתנצלת. הרגשתי שאין לי מה להפסיד, אז כתבתי לה שזה לא מרגיש שהיא באמת רוצה להיפגש, שהיא לא הציעה שניפגש בפעם אחרת אלא רק אמרה שזה לא מסתדר לה הפעם, שהפכתי עולמות כדי שנוכל להיפגש ושמאוד רציתי להכיר אותה. כמובן שכתבתי הכל ברוח טובה ולא מאשימה, פשוט היה לי חשוב שהיא תדע את כל זה. כתבתי לה גם שהרגשתי שאני רודף אחריה ומציק לה ושאני לא הטיפוס הזה, ושאם היא תרצה להיפגש פעם היא פשוט צריכה להגיד. בתגובה היא כתבה שהיא לא מרגישה שהצקתי בכלל, שהיא כן מתכוונת להיפגש איתי ושהיא תדבר איתי.
עברו כבר 4 ימים ועדיין היא לא דיברה איתי. למען האמת, אני גם לא חושב שהיא תדבר. אולי זו ההרגשה שמצאתי מישהי מיוחדת, אולי העובדה שהיא הסכימה להיפגש איתי, אין לי מושג. הנקודה היא שבחרתי להתעלם מכל מיני סימנים שהיו בדרך רק כי ניסיתי להיאחז בפגישה איתה בכל הכח. אני עדיין חושב שזה פספוס די גדול כי היא באמת מיוחדת ומקסימה, אבל מעל הכל, עם כל האכזבה שבלב, אני גם חושב שזה הפסד שלה.
הידעת? שליש מהזוגות מצאו אהבה און ליין! מצאו את שלכם