האהבה ששרדה

ב-1940 יז'י ביילצקי, בחור פולני צעיר, נעצר על ידי הנאצים בחשד למעורבות בתנועת ההתנגדות הפולנית והועבר למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ. לאחר שלוש שנים נשלחה לאושוויץ צילה ציבולסקה, בחורה צעירה יהודייה ביחד עם הוריה, שני אחיה ואחותה. עם הגיעה למחנה, צילה נשלחה לעבוד במחסן התבואה, שם עבד גם יז'י שהבחין בה מיד. הם לא יכלו לדבר הרבה ויצא להם להחליף מילים בודדות, בחטף, בכל יום. אך למרות כל הקושי והתנאים הבלתי אפשריים, הם התאהבו, והאהבה שנרקמה ביניהם גרמה ליז'י להבין שהוא חייב למצוא דרך להציל אותה ולברוח מאושוויץ. לצורך כך, הוא נעזר בחברו שעבד במחסן המדים על מנת ליצור מדי אס אס. כמו כן, הוא השיג אישורים גנובים וזייף מסמכים שכביכול מאשרים לו לקחת אסיר/ה לעבוד בחווה מחוץ למחנה.

בקיץ של 1944, יז'י התחפש לאיש אס אס ובאמצעות האישורים שהוא זייף וכנראה גם חוסר העירנות של השומרים, הוא הצליח להוציא את צילה אל מחוץ לכותלי המחנה. מחשש שיעלו על עקבותיהם, הם התחבאו בשדות והלכו במשך כעשרה לילות, עד שהגיעו לבית של אחד מקרובי המשפחה של יז'י.

לאחר מכן ולמרות שהם היו מאוד מאוהבים, יז'י חש שהוא בכל זאת חייב להצטרף לתנועה מחתרתית שלחמה בנאצים ומצא לצילה בינתיים מקלט אצל משפחה פולנית. בגלל רצף מצער של קצרים בתקשורת כל אחד חשב שהשני מת ולכן בלית ברירה, הם המשיכו הלאה בנפרד. צילה, שכל שאר משפחתה נספתה בשואה, התחתנה עם ניצול שואה אחר והיגרה לארה"ב בעוד שיז'י התחתן ונשאר בפולין. אחרי 39 שנים, צילה סיפרה את הסיפור הזה לעוזרת הבית שלה שהייתה ממוצא פולני, וזו סיפרה לה שהיא שמעה בטלוויזיה הפולנית גבר שמספר את אותו הסיפור, וכך היא הבינה שיז'י, אהובה לשעבר והאיש שהציל את חייה, עדיין בין החיים. על כן, היא איתרה אותו וטסה להיפגש איתו בקרקוב, הוא מצידו חיכה לה עם זר של 39 ורדים אדומים, אחד לכל שנה שהם לא היו ביחד. מאז הם הספיקו להתראות עוד כ-15 פעמים. היא נפטרה ב-2005 והוא ב-2011. (מקור: New York Times The).

רנה הייתה נערה שהוריה שלחו לצרפת מגרמניה כאשר הנאצים עלו לשלטון. ב-1939, עם הפלישה לפולין, הצרפתים פינו את העיירה בה היא שהתה ורנה הגיעה לאזור סומור שם שהו ג'ון ומשפחתו מחשש מהנאצים. ג'ון יש לציין, היה במקור משוויץ. כאשר היא הגיעה לסומור היא יצרה קשר עם חברתה שהסתבר שהייתה בת דודתו של ג'ון וביקשה להתארח בביתם מכיוון שלא היה לה לאן ללכת. היא וג'ון שהיו שניהם בני 19 התאהבו מיד והתארסו לאחר שלושה שבועות בלבד. התוכניות השתנו כשאמו של ג'ון התעקשה שהוא ימלא את חובותיו לצבא מולדתו השווצרי וימצא עבודה שתוכל לפרנס משפחה לפני שהם מתחתנים, ועל כן הוא חזר לשוויץ ורנה עזבה את ביתם ומצאה עבודה במקום אחר בצרפת.

ב-1942, רנה נתפסה על ידי המשטר ונשלחה למחנה מעצר שבו היא סבלה מתנאים קשים והייתה עתידה להישלח יחד עם שאר העצורים למחנות ההשמדה. רנה שלחה לג'ון מברק המתאר את מצבה והוא מיהר להעביר לה אישור עבודה שווצרי, אך ללא הועיל, מכיוון שבמחנה סירבו לכבד אותו. לכן, ג'ון החליט לסכן את עצמו ולצאת משוויץ הניטרלית והבטוחה אל צרפת שהייתה ברובה תחת שליטה גרמנית ולהגיע למחנה המעצר בו הוחזקה ארוסתו על מנת לשחרר אותה, כאשר אין לו וודאות אם זה יצליח.

ג'ון ביקש לדבר עם מפקד המחנה הצרפתי וכאשר נפגשו הניח לו על השולחן קופסא של סיגרים שוויצרים וכרטיס ביקור של עורך דין שאותו המפקד היה חייב לו טובה. המפקד אמר שייתן לו תשובה כעבור יומיים ובינתיים ג'ון שהתגעגע לארוסתו נכנס לחפש אותה במחנה, זאת על אף החשש הגדול שבשל היותו יהודי לא יתנו לו לצאת מהמחנה. רנה תיארה אותו במפגש הזה כ"אביר על הסוס הלבן" וכך באמת הוא היה בשבילה. בסופו של דבר המפקד הסכים לשחרר אותה והם הצליחו לברוח בחזרה לשוויץ. הם היו הניצולים היחידים מהמשפחות שלהם והם נישאו ב-1942. (מקור: USA TODAY).