בקרוב אצלך: שידוך משמיים

שירה בר ניסתה למצוא אהבה בדרך הישנה: היא פנתה לשדכנית. האם בזכותה היא תמצא חתן סוף סוף?

שירה בר
26/03/2014

חברה שלי חשבה שזה רעיון טוב, אז הסכמתי איתה. לא יודעת למה, כשהחברות שלי חושבות שיש להן רעיון טוב, לא נעים לי לערער על זה. גם כשברור לי שמדובר ברעיון מטומטם לגמרי – כמו למשל, לנסוע לעזריאלי רק כדי לעשות "ווינדו שופינג" ולא לקנות כלום – אני מהנהנת בהכנעה. כי נדמה לה שיש לה רעיון טוב, אז מי אני שאתווכח?

הרעיון הטוב של יעל הפעם, היה לחבר אותי לשדכנית. מסתבר שהקונספט המיושן הזה עדיין כמו, כמו אנשים שמחזיקים בבית פטיפון ומרגישים נורא וינטג', אז ככה גם שדכניות ממשיכות להסתובב בינינו – ואני מתכוונת למגזר החילוני לגמרי. מישהי בעבודה של יעל נרשמה לשירותיה של אורנית השדכנית (זה השם שלה, נשבעת) והכירה שם את בעלה – בסיפורים האלה נשים אף פעם לא מכירות סתם זיון, הן מכירות את בעלן – והמישהי הזו מהעבודה סיפרה ליעל שאורנית השדכנית היא מדהימה ויש לה מאגר עצום של בחורים איכותיים ושווים (אז שם הם הסתתרו!).

אל תישארו לבד, צאו לדייט עוד הערב

טוב לדעת (מקודם)

בי-קיור לייזר - הרופאים ממליצים והמטופלים מרוצים

מוגש מטעם בי קיור לייזר

בגלל שיעל חשבה שזה רעיון טוב, ובגלל שלא היה לי נעים לומר לה שזה נשמע לי רעיון טוב בערך כמו למלא את האמבטיה במים, להיכנס אליה ולזרוק פנימה טוסטר – הסכמתי. וכך הכרתי את אורנית השדכנית, שתחקרה אותי במשך שעה וחצי על אישיותי המורכבת והעמוקה (מכורה לקרדשיאנס), ניסיוני העשיר במערכות יחסים (אקס אחד משנת 2002) ודרישותיי מבן הזוג הפוטנציאלי (שיהיה לו דופק). אחר כך היא הסבירה לי שאצלה הדברים נעשים באולד פאשן וויי – לא מחליפים תמונות, לא מדברים בפייסבוק. אם יש לה בחור בשבילי, היא מסמסת לי את שמו הפרטי ונותנת לו את המספר כדי שיתקשר. למרות שכל הסיפור הדיף ניחוח של שוביניזם קל, הסכמתי. אחרי הכל, יעל אמרה שזה רעיון טוב.

לאורנית יש מאגר כל כך עצום ועשיר של בחורים שווים ואיכותיים, שנדרשו לה רק חמישה חודשים ליצור איתי קשר. "את עדיין פנויה? יש לי מישהו להכיר לך". ואחרי כמה שעות התקשר אליי בחור בשם יגאל, שלא ידעתי עליו כלום למעט העובדה שהוא צעיר ממני בשנה וגר במושב נידח כלשהו, 40 דקות מתל אביב.

דיברנו קצת בטלפון, הוא נשמע בסדר. לא כל כך הבין את הציניות שלי, לא ממש צחק מהבדיחות שלי. אמרתי לעצמי שמילא, אי אפשר לדעת מה הם עושים שם מחוץ לתל אביב, עם כל החמצן הזה שבאוויר. הסתבר שאין לו רכב, כך שבסוף השבוע לא יכולנו להיפגש, אז קבענו לשבוע שאחריו.

ואז הגיע הסמס ממנו, כמה ימים אחר כך, שבו שאל מתי ואיפה. הצעתי שיגיע לאיזור שלי ונשב באיזה בר חמוד. עד היום, לא נתקלתי לאף סירוב מבחור שקיבל ממני הצעה כזו. אבל יגאל, המשודך שלי, השיב בקרירות: "זה צריך להיות מקום שקרוב לרכבת" ובהמשך הבהיר שהוא מעוניין להיפגש בבית קפה אחד, באיזור דלוח ושומם של תל אביב – העיקר שלא יצטרך לקחת אוטובוס או מונית מתחנת הרכבת. ניסיתי לרמוז בעדינות שאם הוא כבר מגיע מחוץ לעיר, מה אכפת לו להגיע לכיווני? ואני אמנם פמיניסטית, ואין לי בעיה להגיע לכיוונו, אבל עדיין מחבבת ג'נטלמניות ונימוס בסיסי. הקמצנות והאנאליות שזעקו מתוך ההודעות האלה הבהירו לי שאעדיף לשכב עם חמוס, מאשר להיפגש איתו.

אני יודעת שזו סיבה טיפשית לא להיפגש עם בחור. לא מעט פעמים לפני כן נשבעתי לעצמי שאפסיק לפסול גברים על זוטות, כי זו אחת הסיבות לכך שאני רווקה. כל הדיסלקטים שסימסו לי בלי פסיקים ונקודות, כל המתנשאים לגובה 1.70 מטר ומטה – אלה שלא נתתי להם באמת צ'אנס כי אני אינפנטילית. אבל המקרה הזה גרם לי לעשות רוורס, חמש שנים לאחור. גבר שמתעצל לעלות על אוטובוס שיוביל אותו לאיזור מרכזי יותר בעיר ומתעקש להיפגש בלוקיישן שיבחר – ובאופן כללי, נותן לי תחושה שהוא קצת עושה לי טובה – ובכן, לא פלא שהוא צריך שדכנית כדי להכיר בחורות.

ואני לא צריכה שדכנית. כלומר, אני כן. זה לא שגברים צובאים על דלתי. אבל אני לא צריכה שדכנית שחושבת שבחורים מהסוג הזה יכולים להתאים לי. ואני גם לא צריכה להקשיב יותר לרעיונות הטובים של החברות שלי.

אלפי רווקים ורווקות מחפשים אהבה בדיוק כמוך ,כנסו להכיר

  • דייטים
  • שידוך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully