מת לדייט: רק ידידים

טל שפר ניסה להשיג דייט, אבל עשה את הטעות הכי גדולה: הוא יצא עם ידידה לפאב ונראה תפוס. אבל האם בכל זאת מישהי הסתכלה אליו?

טל שפר
21/01/2014

שישי בערב הגיע, ועם ריח החלה המתוקה והבושם הזול של סבתא, הגיעה גם תחושת הבדידות. כבר מהבוקר תכננתי לאן אצא, מה אלבש ומה אזמין לי לשתות. התקשרתי לכל החברים שלי, אחד אחרי השני, וגם שלחתי לכולם הודעות בווטסאפ רק כדי לגלות שאף אחד מהם לא עונה לי. הרגשתי כאילו כל החברים שלי רקמו נגדי קונספירציה זדונית, ובזמן שלא שמתי הם תכננו לא לענות לי היום והייתי בטוח שהם יושבים יחד במרתף חשוך ומסננים אותי עד שהם בוכים מרוב צחוק. ניסיתי לשכנע את עצמי שזה לא נכון, והתחלתי לדפדף בספר טלפונים בפלאפון שלי, מחפש לראות אולי שכחתי איזה חבר, למרות שאני יודע שהתקשרתי לכולם. עברתי על רשימת הטלפונים שוב ושוב, ושוב ושוב, ואז פתאום, כמו הארה אלוהית, זה קרה: לקחתי נשימה ארוכה, והחלטתי להוציא לפועל את תוכנית ב', התקשרתי לידידה שלי ושאלתי אותה אם בא לה לעשות משהו.

אל תישארו לבד, צאו לדייט עוד הערב

עוד בוואלה!

לרקוד על שתי חתונות? מהפכת ה-VR בשירות האירועים

בשיתוף כלות אורבניות

אני והידידה

בשביל רווק שכמוני לצאת עם ידידה, במיוחד בערב שישי, זה הדבר האחרון שאני צריך לעשות, כי לצאת עם ידידה זה בעצם לחתום חוזה בלתי כתוב עם הטבע, שהסעיף הראשי בו אומר שהלילה אני לא הולך להכיר אף אחת, ושוב אחזור הביתה לבד. העניין הוא פשוט: כשאני יוצא עם חברים תמיד יש בי את התקווה הקטנה הזאת שאולי, אולי הלילה אני אכיר בפאב איזה מישהי נחמדה שתשמח להכיר אותי או אפילו סתם להעביר איתי את הלילה. כשאני יוצא עם ידידה שלי לעומת זאת, אני יודע מראש שהלילה לא רק שאני חוזר לבד הביתה, אלא שגם אין שום סיכוי שמישהי בפאב בכלל תסתכל לכיוון שלי. לכן, הייתי צריך לנקוט בטקטיקה מיוחדת.

מהרגע שהגענו לפאב הייתי חייב להבהיר לכל הבנות שישבו שם, באופן הכי מופגן שיש, שאני והיא רק ידידים, שאנחנו לא חברים ושאני פנוי לקשר, ונקטתי בכל האמצעים הכשרים: במשך כל הערב נמנעתי ממגע פיזי איתה, בקושי יצרתי קשר עין, כשהזמנו צ'יפס זרקתי עליה כמה חתיכות, ואפילו ניסיתי לשדך לה את הברמן, אבל זה לא עבד. עדיין אף בחורה לא הסתכלה לכיוון שלי ולא היה לי צ'אנס.

חבל שאת קצת כונפה

כמובן שנהגתי בטקטיקה הזו רק מפני שלא נעים להגיד, אבל הידידה הייתה קצת כונפה. אני מודה שאם היא הייתה נראית קצת יותר טוב אולי לא היה אכפת לי שיחשבו שאני והיא ביחד. זו מחשבה טיפשית, כי בין כה וכה הייתי חוזר לבד הביתה בסוף הערב, אבל עצם המחשבה שמישהו מהסובבים בפאב יגיד לעצמו "תראו את זה, איזה חברה הוא תפס לעצמו" הייתה מנחמת אותי במצבי העגום. באותו רגע כבר הצטערתי שלא הזמנתי ידידה אחרת שתבוא איתי, רק כדי שכולם בפאב יחשבו שיש לי חברה שווה. אני גם חושב שבניגוד לידידה הכונפה, עם הידידה שנראית טוב הייתי עושה הכל כדי שמישהו יחשוב שיש בינינו משהו. אני חושב שזה היה איינשטיין שאמר שברגע שיותר משני אנשים חושבים שאתה הולך לזיין הלילה, זה כאילו באמת זיינת הלילה. לא שופטים אדם בשעת צערו!

שוב לבד

בסופו של דבר חזרתי הביתה, ניחשתם נכון, כשאני לבד. הסתבר שלמרות כל המאמצים שלי להתנער מכל קשר רומנטי לידידה בזמן שישבנו בפאב, לא קרה כלום, ואפילו גיליתי שהבחורה ששמתי עליה עין כל הערב הייתה בעצם גבר עם קוקו. ועדיין, אני חושב שהמסקנה שלי מאותו "דייט" עלוב היא לא לוותר ולא לומר נואש. חברי הרווקים, גם אם חברים שלכם לא רוצים או לא יכולים לצאת, תצאו. עם ידידות, עם ארנבים, לבדכם. העיקר שתצאו. לפאבים, למסיבות, לבחוץ של קיוסקים על כיסאות פלסטיק ובירה חמה בפחית. לא משנה לאן. אל תוותרו, אל תיכנעו. תנצחו את השיטה. תמצו את החיים. חיו את הרגע, גם אם לחיות את הרגע אומר לשבת בפאב עם ידידה כונפה ולנסות להתחיל עם מישהי שבסוף תגלו שהיא בכלל בחור. מה שחשוב זה התקווה.

הידעת? שליש מהזוגות מצאו אהבה און ליין! מצאו את שלכם

  • רווקים
  • דייטים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully