מת לדייט: אני, את וההורים

ימות המשיח הגיעו וטל שפר השיג דייט. הוא הגיע לביתה של הבחורה, התכונן לסקס מטורף, אבל נתקל במכשול גדול: ההורים שלה

טל שפר
24/12/2013

השבוע זה סופסוף קרה: הזמנתי מישהי לדייט, והיא הסכימה. בערך. זה לא היה באמת דייט, אלא מישהי שהכרתי פעם די מזמן ואיכשהו הגיעה אליי לפייסבוק. דיברנו קצת, העניינים התחממו וירטואלית, ושאלתי אותה חצי בצחוק "אז מתי רואים אותך?". כמובן שציפיתי ל-Unfriend מיידי, אבל היא דווקא ענתה וכתבה "מתי שבא לך, אתה מוזמן לקפוץ אפילו עכשיו". מה?!

מכיוון שאני לא רגיל שבחורות אומרות לי כן, אמרתי לעצמי שאני חייב לפגוש אותה. לא היה לה אוטו, ולכן האופציה היחידה להיפגש הייתה שאני אסע אליה הביתה. השעה הייתה 20:00 בערב, וחשבתי שיהיה נחמד. אז התקלחתי, הצתחצחתי, הבטתי במראה, ירד לי הביטחון העצמי ונסעתי לכיוון הבית שלה. הכל היה מושלם, עד שהגעתי אליה הביתה.

הידעת? שליש מהזוגות מצאו אהבה און ליין? מצאו את שלכם

עוד בוואלה!

ארוחה במקדונלד'ס, קפה ומאפה או ספר? הטבות שוות מחכות לכם פה

בשיתוף Poalim Wonder

אמא, אבא, יש לנו אורח

כשדפקתי בדלת כבר דמיינתי איך היא פותחת לי את הדלת בתחתונים וחזיה ומחכה שאקפוץ עליה, אבל את הדלת דווקא פתחה דמות אחרת עם תחתונים ובלי חזייה: אבא שלה. איכשהו בשיחות הפייסבוק הלוהטות שלנו היא השמיטה את הפרט ההו כה לא שולי שהיא גרה עם ההורים שלה. רוצה לומר, גם אם נהיה אצלה בחדר, רק שנינו, עדיין מחוץ לחדר שלה יסתובבו אמא ואבא שלה שאוכלים במטבח או רואים טלויזיה, אחים קטנים או גדולים שמשחקים או שומעים מוזיקה, ובעצם זה בכלל לא משנה מי הם או מה הם עושים שם בחוץ, דבר אחד הם בטוח לא עושים: נותנים פרטיות.

מילא שהייתי צריך להתמודד עם המבוכה שכרוכה בלבוא למישהי שלא ראיתי שנים הביתה, עכשיו גם נוסף האתגר של להתמודד עם המבטים שאבא שלה תוקע בך שאומרים "אני יודע שבאת לשכב עם הבת שלי. תשכח מזה", או משהו אחר בסגנון. אז עמדתי שם בדלת, בולע רוק ומזיע, אבל בדיוק היה לאבא שלה טלפון, אז איכשהו עברתי את השלב הזה בהצלחה ומצאתי את עצמי עם הבחורה בחדר. אבל כאן לא תמו הצרות.

איפה המפתח?

שלב הדלת הוא קריטי, אבל לא גורלי כמו השלב שבו אתה סורק את השטח, כי עוד לפני שהתיישבתי לה על המיטה או ביקשתי משהו לשתות, היה משהו אחד ויחיד שבאמת עניין אותי: החור הקטן ההוא. של הדלת. הייתי חייב לבדוק אם יש בו מפתח. ידעתי שאותו גוש ברזל קטן ומטופש הוא זה שיקבע את המשך הערב המשותף שלנו יחד. נחרדתי לגלות שלא רק שלא היה מפתח בדלת, אלא שגם כשהיא הייתה סגורה עדיין היה רווח בין הדלת למשקוף שמאפשר הצצה קלה יחסית למה שמתרחש בין כותלי החדר שלה. השליתי את עצמי והתפללתי ממש חזק לאלוהי המשגלים שאולי יש לה מפתח במגירה, ושהוא לא מונח בדלת רק כי רמת החומציות של האוויר בבית שלה היא גבוהה מהרגיל וגורמת למתכות זולות להתחמצן ולהחליד אם לא שומרים אותן במקומות אפלים כמו מגירות. אבל לא.

עברה שעה, עברו שעתיים, וכל מה שעשינו היה לראות קצת טלויזיה בזמן שמדי פעם שנינו שלחנו זה לזו נגיעות מרומזות. כבר התחלתי להתייאש, עד שמן הסלון בקע קול אלוהי: "לילה טוב, אנחנו הולכים לישון". פתאום כבר לא היה אכפת לי אם יש מפתח או לא, הרי ההורים שלה הלכו לישון, ועכשיו נקבל את רמת הפרטיות הדרושה לנו כדי לקיים את אחד הצרכים הבסיסיים ביותר של האדם. אבל אז בטעות נשענתי על הקיר חזק מדי, וגיליתי את האמת המרה: הקירות בבית שלה היו עשויים מגבס.

שששקט!

אני יודע שזה הרבה לבקש, אבל אם הייתי יכול הייתי יוצא עם בת להורים חירשים. במקום זה מצאתי את עצמי בשעות הלילה המוקדמות יושב על מיטה של מישהי עם הורים בעלי חוש שמיעה מתפקד, שאם עד תגלית קיר הגבס היו יכולים רק לדמיין מה אני והבת שלהם עושים בחדר שלה, עכשיו הם יכולים גם לשמוע הכל ולדעת אפילו איזה קפיץ של המיטה חרק ומתי. ידעתי שעד שאני מוצא מישהי שמעוניינת בי זה לא ילך לי בקלות.

הרצתי לעצמי אינספור תרחישים בראש, והבנתי שעל מכשול הרעש ניתן להתגבר על-ידי שימוש בשני אמצעי הסחה עיקריים: דיסקים וטלויזיה. אם משתמשים בהסחת הטלויזיה, עדיף שהיא תהיה מחוברת למכשיר דיוידי, כי אף אחד מן העבר השני של הדלת לא באמת יאמין לנו שאנחנו רואים ערוץ הקניות או צופים בפסטיבל הג'אז שהיה באילת כשעוד קראו לה אום-רשרש. מכיוון שלא היה לה דיוידי בחדר, החלטנו לשמוע מוזיקה, שגם אותה יש לבחור בקפידה: מצד אחד, משהו קצבי עם הרבה תופים וגיטרות יטשטש את הרעש בצורה הטובה ביותר, אבל יבאס לנו את האווירה. מצד שני, משהו רגוע ידאג לאווירה מושלמת, אבל לא ישאיר ספק לגבי מה שהולך בחדר. היינו צריכים למצוא את האיזון ביניהם. היהודים אנפלאגד למשל יעשה את העבודה, וגם הדיסק של משה פרץ מצויין. מצויין בתור מעצור לדלת או בתור צעצוע לעיסה לכלב שלכם. לעולם, אבל לעולם, לא משנה מה, אל תשימו את פיסת החרא הזאת במערכת שלכם, גם אם קיבלתם אותה במתנה כשקניתם שקית ברגים בהום-סנטר. אז החלטנו על פינק פלויד והתחלנו להתנשק.

מכיוון שאני שומר על כבודה של הבחורה אני לא אכנס לפרטים, רק אגיד שעשינו הכל בשקט מופתי, וכשאני אומר הכל אני מתכוון ללישון. אחרי כל המאמצים להסוות את מה שרצינו לעשות שנינו התעייפנו, ופשוט נרדמנו לפני שהספקנו אפילו ליהנות מאותה נשיקה חטופה. חשבתי שהכל כבר מאחורי ורק רציתי לחזור הביתה, אבל כשהתעוררתי מוקדם בבוקר ונאלצתי לצאת מהחדר שלה, שוב הייתי צריך להיתקל בהורים שלה שישבו במטבח ושתו קפה. לך תסביר להם עכשיו שאני והבת שלהם באמת לא עשינו כלום ושהיא עדיין טהורה וחסודה. בקיצור, אני עדיין מת לדייט.

אלפי רווקים ורווקות עכשיו און ליין, כנסו להכיר

  • רווקים
  • סקס
  • דייטים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully