פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      לגרש את הפחד

      ההורים שלכם התגרשו ואתם חוששים שגם אתם לעולם לא תצליחו ליצור זוגיות בריאה? כך תתגברו על השבר ותבנו קשר יציב

      מי מאיתנו לא גדל על מודלים לחיקוי? אנחנו ניזונים מהסביבה הקרובה אלינו ובשנים הראשונות לחיינו מפנימים עולם מושגים ואמונות המגדירים את זהותנו. זהות סובייקטיבית המייצגת את מי שאנחנו, וכפועל יוצא את האופן בו אנו פועלים ויוצרים את המציאות המרכיבה את חיינו.

      "אני ילד להורים גרושים", ו"חוויתי פרידה של ההורים בצעירותי" הן אמירות שיש בבסיסן עובדה, אך מה קורה כאשר ההטבעה הנפשית של טראומת הגירושין מונעת, פעם אחר פעם, את האפשרות לייצר זוגיות בריאה, המאפשרת המשכיות ללא "חורבן בית", שבר, ופגיעה בסובבים (לרוב ילדים אשר נמצאים בעין הסערה).

      לקושי לייצר זוגיות יציבה כתוצאה מטראומת גירושין יכולים להיות פנים רבות, אבל בבסיס הפחד לשחזר את המציאות שהכרנו כילדים, ישנם שני דפוסי התנהגות חבלניים בולטים אשר מבטיחים באופן מודע ולא מודע את ההימנעות מקשר אמיתי בריא ויציב.

      אל תשארו לבד, צאו לדייט עוד הערב

      רק שלא אבחר "לא נכון"
      הפחד מלבחור "לא נכון" מלווה את כולנו. בבסיסו טמון החשש הטבעי לטעות. בעידן בו זוגות ידועים ומוכרים (וכאלה שמוכרים רק לנו) נפרדים חדשות לבקרים, והופכים לכותרת צהובה בעיתון, הפחד מלבחור "לא נכון" באופן אשר יביא לפרידה וסיום כואב יכול לשתק ולגרום לשבת על הגדר, לצפות על משחק הדייטים והזוגיות מהספה בסלון, ובעיקר לעסוק בספקולציות של מה יקרה אם...העיסוק בספקולציות הוא זה שמונע כל אפשרות ליצירת מערכת יחסים אמיתית והתמסרות שעוברת את מחסום הדייטים הראשונים.

      הלא מתחייבים
      "איך אני תמיד בוחרת אותם לא נכון?", "איך הם תמיד כאלה שלא באמת יכולים להתחייב? ולמה לעזאזל אני לא מהבחורות האלה שיכולות להתאהב בבחור רגיל מסודר שרוצה משפחה", כל אלה משפטים שמבשרים על תופעת ה"אני לא באמת מתביית". כי הרי הבחירות שלנו משקפות את רחשי ליבנו, ומשיכתנו ל"בלתי מושג" מייצגת את הפחד בנבכי נשמתנו מלהתמודד עם מחויבות אמיתית. כזו שתביא למיסוד מערכת יחסים ובחירה בבניית תא משפחתי. כשאנחנו בוחרים "את מה שאי אפשר" כנראה שנישאר שבתות וחגים לבד על הגג בזמן שסביבנו חברינו הטובים יתכנסו להם לחופה ולתיבה בדרך לארץ המובטחת.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      אל תבחרו את מה שאי אפשר. צילום: אילוסטרציה

      אז איך שוברים את הדפוס? איך מתמודדים עם המודל הכושל ומצליחים בכל זאת לייצר זוגיות טובה ובריאה?

      מה אתם לא רוצים
      לעיתים דווקא מהמקום של "מה אני לא רוצה" קל יותר לבנות. כתבו את כל מה שאתם לא רוצים שיהיה בזוגיות, כל מה שמנקודת המבט שלכם ומניסיונכם האישי כילדים להורים גרושים יכול להביא לפרידה. ערכו רשימה של תכונות ומערך יחסים מהם אתם רוצים להימנע, כאלו שמתוך תפיסת עולמכם עשוי להביא לפרידה וכישלון.

      שלב המקפצה
      הפכו את מה שאתם לא רוצים למה שכן. קחו את רשימת התכונות ומארג הכוחות השליליים אותם כתבתם כמה שאתם "לא רוצים" ובנו מודל חיובי של מערכת יחסים זוגית בריאה ואוהבת. אתם יכולים להוסיף למודל החיובי שלכם תכונות וגוונים שאתם מכירים מחברים ואולי גם משפחה. חשוב שתבינו מתוך המודל מה תרגישו בתוך הזוגיות הרצויה ומהן התכונות החשובות שיהיו בבן או בת הזוג.

      תהיו התסריטאים של חייכם
      דמיינו שאתם חיים את המודל הזוגי החדש שבחרתם, ממש כאילו אתם תסריטאים ואתם יוצרים סצנה מתוך סרט רומנטי בו אתם הכוכבים הראשיים. אחת התכונות המופלאות של הכלי המצוי ברשותנו – המוח, היא גמישות. החייאת המודל על ידי דמיון חוזר תשנה את נקודת המוצא שלכם ותפיסת העולם על זוגיות, ותקל על שינוי דפוסי התנהגות חבלניים למיניהם שהרי ללא עשייה אחרת התוצאות אינן משתנות!

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      בנו לעצמכם בראש מודל זוגיות חדש. צילום: אילוסטרציה

      לא תמיד יש לנו שליטה על מה קורה בחיינו. חוויות מגיל צעיר של פרידה וגירושין יכולים לנסוך בנו תחושת אשם וחוסר ביטחון, אבל יכולים באותה מידה לשמש לנו למידה שתגרום לנו דווקא לייצר זוגיות שונה ממה שהכרנו.

      הכותבת היא מאמנת אישית ועסקית, בעלת מאסטר NLP ודמיון מודרך מחברת נקודותיים-מרכז לתהליכי זוגיות - המשמשת כחלק מצוות מומחי Jexperts מבית JDate

      אלפי רווקים ורווקות עכשיו און ליין, כנסו להכיר