קלישאות בכלל וכאלו העוסקות בענייני אהבה בפרט הן לרוב קיטשיות, מכלילות ושלא לומר דרמטיות. כולנו מכירים אותן וזורקים אותן מידי פעם בשיחה (בעיקר כשאין לנו משהו חכם או הגיוני להגיד), אך לא באמת מתעמקים במשמעות שלהן. לכן, הגיע הזמן לעצור ולבדוק את האמינות שלהן והאם הן בכלל רלוונטיות לחיים שלנו. כדי לנסות להבין זאת, הנה בחינה קצרה של כמה מהקלישאות והביטויים היותר שכיחים על אהבה וזוגיות.
יש הרבה דגים בים
ברור שכן. כלומר, באופן כללי ישנם הרבה דגים בים, והם שוחים בחופשיות בערך כמו ערסים במימדיון. אבל הבעיה היא שרובם לא באמת רלוונטים עבורנו, חלקם תפוסים, חלקם לא נראים לנו, חלקם לא מתאימים לנו ואת השאר לא באמת נצליח לדוג. כך שבמקום האוקיינוס הגדול עם מבחר הדגים שהבטיחו לנו נשארנו עם האקווריום הקטן בחדר ההמתנה לרופא שיניים שיש בו אולי דג וחצי. בהצלחה.
כשתפסיקו לחפש תמצאו
כשזה נוגע לבני/בנות זוג, אפשר להגיד שזה כמו המפתחות של האוטו, אם תפסיקו לחפש אותם ותתישבו על הספה בפיג'מה עם באקט של גלידה, אין הרבה סיכויים שהם יגיעו אליכם. אבל בכל זאת אי אפשר להתעלם מכך שיש בקלישאה הזו קצת היגיון. אז אולי במקום לפסול, נשנה אותה מעט ונחדד אותה ל- "כשתשחקו אותה כשאתם לא מחפשים אולי תמצאו". כלומר, תחפשו, אבל לא בצורה נואשת. אל תהיו נלהבים מידי, אל תסקרו את הבר כל הערב או תתחילו עם כל מה שזז. קצת אדישות, זה הכל.
עדיף לאהוב ולאבד מאשר לא לאהוב לעולם
לא ידוע מי המציא את המשפט הזה אבל דבר אחד בטוח- הוא לא היה מישהו שזה עתה נפרדו ממנו, שברו לו את הלב וישר פירסמו תמונה עם הבן זוג החדש באינסטוש (בשקיעה כמובן). סביר להניח שזה היה אחד החברים שלו ששמע אותו מיבב לאיטו ופשוט לא מצא משהו יותר טוב או מנחם להגיד. אז לא- לא תמיד עדיף לאהוב ולאבד, לפעמים היה עדיף לא להכיר לעולם.
אם אתה אוהב מישהו תן לו ללכת, אם הוא חוזר הוא שלך לתמיד, אם לא הוא אף פעם לא היה שלך
החלק הראשון נכון, החלק השני לא בהכרח יהיה. כלומר, כשאתם במערכת יחסים והצד השני צריך אוויר, הדבר שהכי פחות יועיל הוא לנסות לחנוק אותו יותר חזק. אז כן צריך לדעת מתי לשחרר, וזה לאו דווקא בגלל שאתם כל כך אוהבים את הצד השני ורוצים בטובתו. זה יותר בשבילכם, כי זה לא שיא הפאן להיות במערכת יחסים חד צדדית. בנוגע לחלק השני, אז כאמור לא בהכרח. לא בהכרח כשתחזרו זה יהיה לתמיד ולפעמים זה גם לא אומר כלום, לפעמים לצד השני סתם היה משעמם. ואם הוא לא חוזר זה בסך הכל אומר שהייתם ביחד וזה נגמר, לא צריך לעשות דרמה מכל דבר.
רק כשתאהב את עצמך, אחרים יאהבו אותך
חד משמעית כן. כאשר אתם לא אוהבים את עצמכם או לא מקבלים את עצמכם כמו שאתם, אתם משדרים שאתם בעצם לא ראויים לאהבה. דבר זה מונע מבני זוג פוטנציאליים להתקרב אליכם, כך אתם ממשיכים להרגיש דחויים ונוצר איזשהו "אפקט כדור שלג" שקשה לעצור אותו.
אנחנו לא בוחרים במי להתאהב
ביץ' פליז, כמה פעמים בחיים יצא לכם לקום בבוקר, לצאת מהבית, להיתקל בבן אדם הכי לא מושך, אסתטי וחכם שראיתם מימכם ולהתאהב בו, רק כי ללב יש היגיון משלו? אז נכון, אולי יצא לכם להתאהב באיזו כונפה מהמשרד או בחבר של החברה ואתם לא מבינים איך לעזאזל זה קרה לכם. אבל זה לא אומר שזאת לא הייתה בחירה, זה פשוט אומר שתהליך בחירת בן זוג פוטנציאלי הוא בדרך כלל לא מודע. לרוב נבחר להתאהב (במודע או לא במודע) באנשים שדומים לנו, נמצאים בסביבה שלנו, מושכים בעיננו, מזכירים לנו אנשים אחרים שאנו אוהבים וכו'.
פעם בוגד תמיד בוגד
לא תמיד, אבל הסבירות בהחלט קיימת. בחלק מהמקרים מדובר באמת במעידה חד פעמית שיוצרות אצל הבוגד/ת תחושת אשמה וחרטה כאשר אלו בתורן עשויות להוביל לוידוי על המעשה. אך בחלק מהמקרים אכן מדובר בדפוס התנהגות, איזשהו צורך בריגושים או אישורים תמידיים מהסביבה או אולי פשוט קושי בסיסי לחיות במערכת יחסים מונוגמית. אז בקיצור לא, הקלישאה הזו לא תופסת. לפחות לא תמיד.
