אני זוכרת את הרגע הזה כמו אתמול, רגע אחד של הכרה במציאות, שנייה של הבנה עמוקה שצלצלה והדהדה בלב שלי כמו אסימון שנפל, נקלט ומאפשר תקשורת. הבנתי שזה לא יקרה בינינו. שאהבה לא תנצח. והגיע הזמן לקפל את עצמי, ועם לב שבור ומחשבה של "איך הוא לא מבין איזה דבר טוב יש לו בידיים" להמשיך הלאה בחיפוש אחר הזוגיות שאני רוצה.
זה סיפור אהבה קלאסי: שני אנשים, נפגשים ומתאהבים, אבל אז חולף לו זמן ומתחילה לקנן התחושה אצלך או אצלו שזה לא מתקדם "כמו שצריך", תחושה שמלווה בקושי ותסכול שהצד השני רוצה פחות, כנראה לא אוהב מספיק, או לא מחויב מספיק. מפה הדרך למפח נפש ואכזבה יכולה להיות כמו מדרון תלול וחלקלק לפרידה כואבת. אבל לא תמיד. לא פעם זהו חלק בלתי נפרד מהדרך ששני אנשים שונים עם רצונות, קצב ורמת היקשרות שונה. עוברים כדי להגיע לרגע בו שניהם תמימי דעים ובטוחים שאת הדרך הזוגית הם בוחרים לצעוד יד ביד לחופה ומשפחה.
אז איך יודעים מתי לעצור? מתי להבין שטוב לא יצא מפה וכדאי להמשיך הלאה? ויותר מזה איך מזהים כבר בתחילת הקשר שלמרות הפעמונים ושירת הציפורים כנראה שזה לא נועד לקרות.
הלא מתחייב
פגשת בחור בדיוק כמו שאת אוהבת. מקסים, מרגש, מפנק והוא בדיוק כמו שקיווית שתפגשי במסע החיפושים שלך אחר אהבה. ואז אחרי חודשיים של רומן סוער, כשאת בראש כבר מריצה סרטים על עתיד משותף, הוא יוצא בהצהרה שהוא "לא ממש בנוי לקשר". כעבור חמש דקות של התאוששות מהנוקאאוט שקיבלת זה עתה, את מתעשתת ומנסה להבין מה זה "לא ממש" ומה הוא מתכוון ב"לא בנוי לקשר". והאם הוא בעצם אומר לך "יקירתי את אחלה אבל...". במקרה כזה אפשר ליפול למלכודת הדבש של ה"לא מתחייב" מתוך איזו אמונה ושאיפה פנימית שהוא ישתנה בשבילך- לנקוט באסטרטגיית ה"אני לא לוחצת" וזאת כמובן עד שהוא יבין שהוא לא יכול בלעדייך. בתסריט כזה חשוב לזכור שאם בדרך את מבטלת את רצונותייך, מתחילה להיות זמינה מתי שהוא רק רוצה, ובמילים אחרות מוותרת על רצונך האמיתי והלגיטימי בקשר מחייב ואוהב, הסיכוי שתתאכזבי גדול בהרבה מזה שאראלה ממפעל הפיס תתקשר אלייך.
דיבורים כמו חול
אתם נמצאים במערכת יחסים שהצד השני מבטיח, יוצא בהצהרות על העתיד, מדבר על מה תעשו יחד שתצאו לפנסיה אבל אחרי הכל עובר לו זמן, ועוד זמן, ועוד קצת זמן, ולא קורה שום דבר. אתם רוצים ומצפים להתפתחות אבל בפועל הדברים נתקעים. אתם לא פוגשים את החברים והמשפחה, לא מתכננים חופשה משותפת וגם לא בודקים אפשרות למעבר תחת קורת גג אחת. כנראה שאתם צרכים להיות אמיצים ולעשות בדק בית מדוע זה לא קורה. ליזום שיחה פתוחה וכנה ולבדוק מה באמת רמת המחויבות של הצד השני.
יצאתי עכשיו מקשר
הוא עשוי להיות גרוש או אחרי מערכת יחסים ארוכה ומשמעותית שהסתיימה. רצה הגורל ונפגשתם, התחלתם לצאת ואתם מוצאים את עצמכם מהר מאוד מאוהבים ובמערכת יחסים משולשת. מערכת יחסים בה הצד השני נמצא בעבר ובהווה. חי בתוך קונפליקט רגשי של שתי מערכות יחסים. האחת שייכת לעבר אבל בועטת ומבעבעת, במיוחד עם מדובר במקרה של גרושים שלהם יש ילדים משותפים. והשנייה היא האפשרות להתחיל דרך חדשה ומקום בו פצעי העבר יחלימו. במקרה כזה חשוב לזכור שהאפשרות להתאכזב חיה ובועטת, ונדרשת מכם סבלנות אך גם אסרטיביות כדי לא להיבלע לתוך משולש אהבה מסוכן והרסני.
אין מתכון אחד להצלחה. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בהרבה מאוד סיטואציות בהן החשש להתאכזב מקנן, והפחד להיפגע משתק. ועדיין אחד הדברים שאנחנו יכולים לעשות תמיד כדי לעבור את המהמורות, המכשולים וגם המבחנים שהופכים מערכת יחסים אוהבת לחברות איתנה, הוא לדבר ולתקשר. זה לא תמיד יצליח, צריך שניים לטנגו. ויכול להיות שהצד השני לא יכול, לא פנוי או פשוט לא מספיק רוצה. אבל תמיד עדיף לדעת כדי לבחור האם להישאר ואולי להתאכזב או שכדאי להמשיך באומץ הלאה, לעבר אהבה חדשה.
הכותבת היא מאמנת אישית ועסקית, בעלת מאסטר NLP ודמיון מודרך מחברת נקודותיים-מרכז לתהליכי זוגיות - המשמשת כחלק מצוות מומחי Jexperts מבית JDate