פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שונא מתנות יחיה

      אתה עומד לפגוש את ההורים שלה והחלטת לתת להם שי צנוע, כי עם כל הכבוד, הם הולידו את בת הזוג הסקסית שלך. אז איזו מתנה תכבוש את לבם ותהפוך אותך לבן בית?

      עברתם את הדייט הראשון בהצלחה, גם השני הלך סבבה, ומשם המשכתם לשלישי ולרביעי בקלות ובטבעיות. גילית שהיא מעולה במיטה, היא גילתה שאתה גומר תוך שניה, אבל משום מה היא החליטה להישאר איתך, והיא צודקת: טוב לכם יחד. כמה טוב? כל-כך טוב, ששכחת מהמכשול העיקרי של קשר שנמצא בתחילת דרכו – ההורים שלה, או יותר נכון, ארוחה אצל ההורים שלה.

      המבטים הבוחנים של האבא ("אני יודע שאתה תוקע את הבת שלי"), הרגעים המביכים עם האמא ("אתה אוכל הכל, נכון? בישלתי לכבודך רקטום של זאב"), עם כל אלה אתה תסתדר בגבורה. הבעיה העיקרית שלך היא, ובכן, איזו מתנה להביא איתך כשאתה מגיע לראשונה לפגוש אותם ולסעוד על שולחנם. האפשרויות מגוונות ואינסופיות, אבל המבחן האמיתי שלך יהיה אם בפעם הבאה כשתגיע לשם תראה את פרי ארנקך מונח ברחבי הבית, או שאולי תגלה שההורים שלה השתמשו בפתק ההחלפה שהגיע עם המתנה שלך, ואז תיאלץ לשמוע שלל תירוצים אודות ה-ויה דולורוזה שהיא עברה עד שהוחלפה באחרת.

      לכל סיר יש מכסה?

      כולנו עושים טעויות. כלומר, כולנו הולכים לחנויות כלי בית ומצעים כשאנחנו צריכים לקנות מתנה למישהו שעבר את גיל 45. מבחינתנו כשאדם מגיע לגיע המעבר אנחנו מניחים שכל מה שחסר לו בחיים זה מייבש חסה, סיר חדש או סט מגבות עם רקמה. אז זהו, שלא. החסה מתייבשת לבדה על השיש, לכל אחד יש בבית כמה סירים שאפשר להשתמש בהם, ומגבות עם רקמה זה משהו שמביאים לחינה, כדי שלחתן והכלה המיודעים יהיה עם מה לנגב את הדמעות כשהם יגלו שזה מה שקניתם להם רגע לפני שהם מתחילים את החיים שלהם ביחד. אז אולי כדאי לחפש במקום אחר.

      הפרח בגני

      אולי זה משהו שטבוע בנו גנטית, אבל מקום נוסף שאנחנו נוהגים לחפש בו מתנות לבני גיל העמידה הוא משתלה או חנות פרחים. היתרון היחיד של עציץ או זר פרחים הוא שגם אם ההורים שלה ממש ירצו, הם לא יוכלו להחליף אותם. מצד שני, אם בנית על לראות את המתנה שקנית בביקור הבא שלך אצלם בבית, אתה יכול לשכוח מזה. הפרחים ינבלו תוך כמה ימים, כי זה מה שפרחים עושים, והעציץ אולי יעמוד בסלון, אבל אף אחד לא באמת יטרח לזכור להשקות אותו, וכך הביגוניה הצירגונית שקנית תיראה כמו אסופת עלי שלכת שנתקעה במעדר. אתה צריך רעיון אחר.

      אם אין לחם שיאכלו עוגה

      מתנה נוספת שבלתי אפשרית להחליף היא מתנה מהסוג האכיל. גם אם אתה לא יודע לבשל ואתה בטוח שקיש זו עיר בירה של מדינה במזרח אירופה, תמיד תוכל לעבור באחת מהקונדיטוריות או המאפיות הקרובות אליך ולרכוש בורקסים איכותיים או עוגת קרם משובחת שקשה לעמוד בפניה. ריח המאפים המשכר והקינוחים המפוארים יעלו על פניך חיוך שיהיה קשה למחוק, עד שתגיע כמובן לבית של ההורים שלה, שם תגלה ששניהם בדיאטה ולכן הם נמנעים מבורקסים מלאים בשומן טראנס, ושהרופא אסר עליהם לאכול סוכר, מה שאומר שבמשך כל השבוע הבא תיאלץ לאכול את עוגת התותים שקנית, כי אתה חייב איכשהו להצדיק מחיר של כמעט 100 ש"ח לעוגה.

      לבוא בידיים ריקות

      הייאוש גדול, אין ספק. קשה למצוא מתנה ראויה שתרצה את ההורים שלה ושלא תגרום לך להיראות כמו אידיוט. ולכן, אם לא בא לך להיראות כמו אידיוט, פשוט אל תביא מתנה. תגיע ככה, כמו שאתה, כמו שהבת שלהם אוהבת אותך. ספר להם על עצמך, בקש מהחברה שלך לספר להם שאתה המתנה הכי גדולה שהיא קיבלה אי פעם, ואתה מסודר. בלי מכשירים שמייבשים ירקות, בלי מתקנים שעושים צורות של פירות, בלי מצעים מביכים, מגבות מוזרות או סיר לאידוי אפרסקים, בלי מתנות שימותו תוך שבוע וגם מאכלים שיזכירו להורים שלה שהם מזמן לא עשו בדיקות דם. בהצלחה!