פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מקום לאהבה: מוצאים זוגיות בקמפוס

      סטודנטים יקרים, חוץ ממבחנים ועבודות הגשה, מחכות לכם בתואר גם הזדמנויות להכיר את החצי השני. קבלו טיפים איך למצוא אהבה באקדמיה

      שנת הלימודים האקדמית נפתחה, ועימה גם ההזדמנות למצוא אהבה. לכל סטודנט, למעט אולי סטודנטים שלומדים בטכניון (בהצלחה בחדו"א, אולי יהיה פקטור), יש סיכוי אמיתי וסביר למצוא זיווג על ספסל הלימודים.
      זה לא תמיד פשוט כשמנסים להבין מה המרצה ממלמל ולמה אין אף פעם את הספר שאתם צריכים בספריה, אבל בסיום הכתבה הזו כבר תדעו מה לעשות ובעיקר מה לא לעשות כדי למצוא אהבה בלימודים.

      מה כדאי לעשות

      האקדמיה מפגישה צעירים וצעירות רבים, בעלי תחומי עניין משותפים, אתגרים ורצונות דומים. זו קרקע פורה להיכרויות ולא צריך להמשיך לתואר מתקדם כדי להבין שקשרים חברתיים נוצרים כמו מעצמם. הלחץ להגיע להישגים, להשתלב חברתית ובה בעת לבלוט בין המוחות האחרים מתפקד כמו דבק לקירוב לבבות.

      זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל באקדמיה חשוב להשתתף ולקחת חלק בחוויה החברתית. לא בכל מחיר, כמובן, אבל מעכשיו ועד קו הסיום אתם הולכים לחיות ולנשום את הסטודנטים האחרים בפקולטה.
      אם מצאתם מישהו שמוצא חן בעיניכם, ואתם לומדים יחד, ישנו סיכוי סביר שאת שלוש השנים הקרובות תבלו בסמיכות זה לזה. לכן, הציעו לארגן מפגשי למידה, ארוחות ערב מרובות משתתפים וישיבות קלילות בפאבים סמוכים לקמפוס כדי להכיר טוב יותר בסביבה לא-מחייבת. אל תוותרו על הזדמנויות למפגשים חברתיים (כל עוד אתם לא מפקירים את ההשכלה שלכם) והפגינו זמינות ועירנות לנעשה בין כתלי הפקולטה.

      מה לא לעשות

      אף אחד לא אוהב חכמולוגים, ובאקדמיה קל להיראות כמו נאד נפוח גם אם הכוונות שלכם היו טובות. המרצים והמתרגלים הם בסך הכל בני אדם, וגם הם עלולים לטעות או להשמיט איזו עובדה חשובה. זה בסדר להסב את תשומת ליבם למחדל הקטן אבל אל תהפכו לסטודנט שכולם חרדים ממוצא פיו. נסו להפגין כבוד כלפי הסגל ונצרו לשונכם כל עוד לא מדובר בהטעייה מכוונת. אתם אולי מנסים להרשים ברוחב ידיעותיכם, אבל אתם נראים כמו דושבאגס, באמת.

      בצד השני של הספקטרום – נסו לא להתאהב במרצה שלכם. אסור לו בכל מקרה לצאת אתכם, ואתם נראים פתטיים. התאהבות בדמות סמכות או מדריך היא הקלישאה הכי גדולה בעולם וזה אף פעם לא נגמר טוב, במיוחד אם עירית לינור קוראת לכם "זונה" ברדיו.

      מצאו את האיזון בין הלימודים לחברים, ואל תתפתו לחגוג בלילה לפני מבחן. לספר לכולם איך נלחמתם בהאנגאובר בזמן שהגדרתם אסימפטוטה זה לא מגניב כבר בערך עשר שנים ובטח לא מצביע על הישגיות.

      אל תנשרו מהלימודים. כנראה תאבדו קשר עם רוב האנשים שעוד מטריחים את עצמם בקבלת תואר אקדמי וכך יילך לו גם הסיכוי להתחיל מערכת יחסים עם הסטודנטית הכוסית מכלכלה שנה ב'. בנוסף, נשירה מהלימודים לא תתקבל בברכה אצל אצל אמא ואבא. זה יגרום להם להיות חשדניים בפעם הבאה שתבקשו סכומי כסף גדולים, נניח, לחתונה.

      אסיים באיחול מכל הלב: בהצלחה לכל הסטודנטים, החדשים והנצחיים כאחד. אני מאחלת לכם שתמצאו אהבה, שתשרוד לפחות עד אחרי הפוסט-דוקדורט.