בהתחלה הכל ורוד. את חושבת שהוא הכי מדהים בעולם, אתה משוכנע שהיא כליל השלמות. אתם מדברים בקול תינוקי, נותנים שמות חיבה מטומטמים, מביעים את אהבתכם בפומבי ולא מפסיקים לגרום לאנשים אחרים לקנא.
הצרה היא, שככל שהזמן חולף ובמיוחד בתום תקופת ההתאהבות (כעשרה חודשים מתחילת הקשר), אתם מגלים כל מיני התנהגויות מבאסות שעושות חשק לעשות פאוז לזוגיות שלכם. אם אתם נוהגים להעיר לבני הזוג על כל דבר קטן, לקבל החלטות בשביל שניכם על בסיס קבוע ובעיקר מקטרים ללא הפסקה, כנראה שכבר פיתחתם חלק מההרגלים הרעים שעלולים להרוס לכם את מערכת היחסים. לפניכם רשימה מלאה של התנהגויות שעלולות להופיע במהלך הקשר ודרכים להתמודד איתן:
תלונות- אנשים לא אוהבים קוטרים, נקודה. אם כל הזמן אתם מתלוננים בפני בני הזוג, מהר מאוד ימאס להם והם וירצו לעזוב. בשביל שתוכלו להיגמל מהקוטריות יתר שלכם, אתם צריכים ללמוד לשחרר וגם לדעת כיצד להציג את הדברים. אם למשל אתם אוהבים שבני הזוג שלכם מסמסים לכם הודעות טקסט מתוקות, אז במקום לשאול "למה לא סימסת לי היום?" תכתבו משהו חיובי יותר כמו: "הייתי שמח אם היית שולחת לי מדי פעם הודעות כאלה, אני מאוד אוהב אותן". פשוט לבוא בגישה חיובית.
שתלטנות- "תבוא אליי בשעה 7, לפני זה אני רוצה שתכניס את האוטו שלי למוסך, ועל הדרך תעשה קניות בסופר", אם יש לכם בנות זוג כאלה, אנחנו ממש לא מקנאים בכם. בזוגיות תמיד יש צד דומיננטי יותר אשר מנסה לנהל את הקשר וזה לגיטימי לגמרי. מתי זה הופך לבעיה? ברגע שאתם מרגישים שאתם סוג של עבדים שצריכים כל היום לעמוד במטלות שאינכם מעוניינים לבצע וזאת בכדי לרצות את הצד השני. הגיע הזמן להפסיק לשתוק. הצד הפסיבי חייב לדעת להגיד "לא" ולהעמיד את בני הזוג השתלטנים במקומם.
סדר עדיפויות- זוכרים שבתחילת הקשר הייתם דבוקים לבני הזוג שלכם 24 שעות ביממה? אז אנחנו מתכוונים למצב הפוך לגמרי, מצב בו כמעט ואינכם נפגשים. אם אתם מעדיפים להיפגש עם חברים, להוציא את הכלב לטיול של שעתיים ואפילו לבקר את סבתא חווה בבית אבות, העיקר לא להיפגש עם בני הזוג- המצב שלכם על הפנים וכדאי מאוד שתעשו חושבים האם אתם נמצאים במערכת היחסים המתאימה. בני זוג צריכים להיות מדורגים בראש סדר העדיפויות שלכם. כך שבמידה ואתם לא ממש רוצים להיפגש איתם, כדאי לחתוך את הקשר ולא לתת לצד השני להרגיש מוזנח ומקופח.
חשדנות- איפה היית? עם מי הסתובבת? מה עשית? כל אלה חלק מהמשפטים של החשדן המצוי. לרוב מדובר בחוסר ביטחון עצמי של אחד הצדדים, ולאו דווקא בחשדנות מוצדקת. אופי של בן אדם מאוד קשה לשנות, ואם יש לכם חוסר ביטחון אתם צריכים לעבוד עליו. במידה ואתם חושדים שבני הזוג בוגדים, אתם צריכים לשתף אותם בחששות שלכם ולנסות לבנות אמון מחדש. מערכת יחסים שמלווה בחשדנות מצד אחד או שני בני הזוג מצריכה טיפול יסודי של שורש הבעיה.
שיפוטיות יתר- באופן טבעי האנשים שהכי קרובים אליכם, הם גם לרוב אלה שישפטו ויבקרו את התנהגותכם. אם בני הזוג שלכם נוטים להעיר לכם בתדירות גבוהה כמו למשל: "החולצה הזאת מבליטה לך את הטיירים", או "היית יכול להתאמץ יותר", כדאי מאוד שתשתפו אותם בכך ולא תשמרו את הדברים בבטן. בני הזוג שסופגים את הביקורת עלולים להימנע מפעילויות מסוימות ובאופן כללי "ללכת על קוצים", וזאת בכדי שחלילה לא תעליבו ותבקרו אותם. חשוב שתשתפו בהרגשה שלכם, ובאותה שיחה כדאי גם לתת דוגמאות לסיטואציות בהם נעלבתם.
התחשבנויות- אנחנו מדברים על התחשבנויות בנוסח "אני שילמתי עלייך בפעם שעברה, עכשיו את תשלמי עליי". במערכת יחסים טרייה יחסית, נוהגים בני הזוג להוציא כספים רבים על הצד השני וככל שהזמן עובר, יש נטייה לזלזל בנושא ומתחילים לצמצם הוצאות ואז להתחשבן על כל שקל. הפיתרון הוא פשוט: לבצע חלוקה מסוימת של הוצאות. למשל צד אחד אחראי על הזמנת כרטיסי לקולנוע והשני מזמין אח"כ למסעדה. אנחנו כבר לא חיים בעידן בו הגבר חייב לשלם על הכל, לכן השתתפות בהוצאות יכולה לשנות את פני הדברים, אפילו אם מדובר בסכומים נמוכים, העיקר להראות איזושהי נכונות לקחת חלק בבזבוזים.