פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שפן הדייטים: נחש על המטוס

      הבחור שלנו עלה על טיסה ולידו ישבה אסייתית לוהטת. מה קרה ביניהם? בואו נגיד שהם שחררו את חגורות הבטיחות

      טיסה LY3411 של חברת "קונטיננטל אירליינס" מניו יורק לת"א. המושב לידי פנוי, ואני משוכנע שבעוד רגע גבר שעיר יישב לידי ויתחיל לקדוח לי בראש במשך 11 שעות. אין דבר שאני מתעב יותר מהשיחות המזויפות שנולדות בין שני אנשים רק כי הגורל הושיב אותם צמוד בטיסה. כבר נאלצתי בעבר לומר את המשפט "וואו, אתה עובד כמנעולן למחייתך? כמה מרתק". הבנתי שהפיתרון היחיד שיציל אותי מסיפורים בסגנון "פסוקו של יום" הוא לדפוק שינה טובה, אז נרדמתי. עד שהיא עלתה למטוס.

      הירושימה, אהובתי

      בזווית העין החצי פקוחה אני קולט רגל חלקה מדהימה בצורתה. ואז עוד אחת. הראש שלי מסתובב והעין מטפסת על גבי בגדים קצרים בצבעי קיץ, אל פניה של בחורה אסייתית נאה, בת גילי, שחוגרת את חגורת הבטיחות במושב הסמוך לשלי. "דיוס מיו, זה לא חנון רווק בן 38 שלא גילח את העורף הדובוני שלו מעולם. זו אסייתית! מאסיה!" אני מתרגש כאילו אנגליה לקחה את היורו. בעיניים עצומות אני יודע שהיא שולחת מבט זהיר ובוחן אליי. אני מתפלל שלא יעבירו נוסע מזיע למושב הריק שבינינו. איפה הנוסעים החרדים דווקא כשחילוני נזקק לספר תהילים, איפה? המטוס ממריא והמושב האמצעי שבינינו נותר פנוי. יש אלוהים!

      "נעים מאוד, הירו"

      קראו לה הירו, והיא באמת נראתה כמו גיבורה. היו לה תספורת קארה וזוג עיניים כהות שנפתחו בהתלהבות של ילדה, בכל פעם שאמרתי "ישראל". השיחה שלנו הייתה אלמנטרית וכזו שלא הייתי שורד בכל סיטואציה אחרת: אני לומד שם וחוזר לארץ לחופש. היא לומדת בכלל שם ונוסעת לאחותה. המזל הוא שדיאלוג בין נוסע לנוסעת הופך בקלות לדייט כאשר מתווספים למתח המיני הטבעי שני אלמנטים בסיסיים: אלכוהול וצחוקים.

      לשמחתנו בכל הטיסות יש יין, אז חזיר שכמותי, ביקשתי עוד ועוד עד שאמרו לי: "נגמר". אחרי שנהיינו מטושטשים כמו אסי דיין על קוק, התחלנו לדבר על סקס. סיפרתי לה שמועדון "המייל היי קלאב" האקסקלוסיבי ביותר הוא ה-"פלטינום" ומקבלים אותו כשפוגשים פרטנר בטיסה ועושים איתן סקס במהלכה. בזמן שהמטוס ריחף לו מעל איטליה, הארץ הסקסית, החלטנו לצעוד לשירותי המטוס, ולבדוק אחד לשנייה את יציאות החירום.

      מזל שהעליתי קונדומים לטיסה

      כשנכנסנו לתא השירותים שמתאים לאנשים בגודל של מיני מי מ"אוסטין פאוורס", ריח העוף שהגישו בזמן הטיסה נישא באוויר. הצלחנו להתגבר על הניחוחות שהזכירו את חירייה ביום טוב, כי כשאתה חרמן, למי באמת אכפת אם מסריח? סגרתי את הדלת ומבחוץ נדלק אור ה-"תפוס". אני והירו התנשקנו בלהט והתנסנו בשתי תנוחות- בעמידה ואז בישיבה. הידיעה שכל מה שמפריד ביניכם למאות אנשים אחרים זו דלת מתקפלת בעובי של שניים וחצי ס"מ, המחשבה המנקרת תוך כדי האקט שאולי תתגלו, ותנודות המטוס רק הגבירו את ההתלהבות שלנו.

      אחרי 3 דקות גמרנו, קצר אבל מדהים, ובלי הסיגרייה שאחרי. אסור לעשן במטוס, יו נואו. לאחר שהירו יצאה, חזרתי אני למושב. מאותו הרגע ועד לנחיתה, דיילת אחת חלפה על פנינו עם חיוך קטן. היינו טיפה נבוכים, אבל גאים על האומץ שלנו. כשהמטוס נחת, ניגשה אלינו הדיילת והגישה אאוט אוף דה שום מקום נייר עליו הודפס מסלול הטיסה. מתחת נכתב בעט: "the love boat, welcome to the mile high club" ובתחתית צורפו חתימות הדיילים והוצמדו אליו כנפיים קטנות של "קונטיננטל". נו, מה אתם יודעים? צורפתי כחבר פלטינום במייל היי קלאב. הייתי בעננים!