בקרוב אצלך: מי מפחד משידוכים?

שירה בר שונאת שמשדכים לה גברים ובכל זאת היא החליטה לתת לזה הזדמנות. האם היא הופתעה לטובה?

אני לא אוהבת כשמשדכים לי, ואני מספרת לעצמי שזו הסיבה לכך שכמעט ולא משדכים לי. כמובן שמתחת לשכבה הזו של המחשבות, שוכנת שכבה נוספת של מחשבות בסגנון: למה לא משדכים לי? החברים שלי לא חושבים שאני בחורה שווה? האם אזלו כל הבחורים בעולם? אולי זה בגלל שאני ממש מכוערת? אבל אני לא מחבבת במיוחד את השכבה הזו, אז אני נצמדת לעליונה – לא משדכים לי כי אני שונאת שידוכים, כי זה מביך אותי ומרגיש לי פתטי וגם כי אלה שמשדכים לך הם בדרך כלל החברים והחברות הנשואים והנשואות, שבטוחים שמספיק שיהיה בינך לבין המשודך הפוטנציאלי מכנה משותף אחד – שניכם פנויים. זהו. כבר קרה יותר מפעם אחת שמצאתי את עצמי מנהלת שיחת טלפון עם בחור שכל קשר ביני לבינו מופרך יותר מהקשר בין דני דנון לחלל החיצון, אבל משום מה איזו חברה הניחה שנתאים זה לזו כי, ובכן, אנחנו רווקים נואשים.

מחפשים דייט להערב? כנסו עכשיו!

אילוסטרציה (ShutterStock)
המכנה המשותף היחיד- שנינו פנויים. צילום: אילוסטרציה

אז כשרננה הציעה להכיר לי "בחור מקסים" (כל שידוך נפתח בצמד המלים הזה) שעובד איתה, התשובה המיידית שלי הייתה "ממש לא". ייאמר לזכותה שהיא התישה אותי בצעדים זהירים. "אבל תראי איזה חמוד הוא", אמרה והראתה לי תמונה שלו באייפון שלה. הוא באמת חמוד. "וואו, הוא סיפר לי את הבדיחה הכי מצחיקה השבוע", אמרה ביום אחר. אחרי שלושה שבועות ששמעתי על החבר הזה מהעבודה, היא ידעה בדיוק מה יוביל אותי ישירות לתוך המלכודת: "הראיתי לו תמונה שלך והוא אמר שאת ממש יפה". אוקיי, קניתי.

בניגוד לרוב הגברים בימינו, הוא דווקא עשה משהו מפתיע ובמקום לשלוח לי וואטסאפ או הודעה בפייסבוק, פשוט ביקש את המספר שלי והתקשר. קוראים לו מתיו, עולה חדש-ישן מארה"ב, עובד כמאייר גרפי. והוא פאקינג נשמע מקסים. הסכמתי להיפגש איתו, בניגוד להרגלי כבחורה הכי לא ספונטנית וקלילה עלי אדמות, כבר ביום למחרת. ובדייט עצמו הוא היה אפילו יותר מקסים. לא יכולה לומר שעפתי לשמיים מרוב התלהבות, אבל היה חיבור נחמד, וזה הרבה בימינו. והייתה אפילו נשיקה, שהייתה מוצלחת למדי ובסך הכל הכללי יכולתי לסכם את הפרשה הזו כהצלחה עם פוטנציאל.

הדייט החלומי שלכם מחכה לכם

דייט (ShutterStock)
הוא היה מקסים. צילום: אילוסטרציה

ואז הוא לא יצר איתי קשר. אין דבר מעליב יותר שגבר יכול לעשות, מאשר להתאדות לחלוטין אחרי דייט מוצלח, כשכל מה שנותר לעשות הוא לגרד בפדחת ולתהות: אבל למה? מה עשיתי? אחרי יומיים החלטתי לאמץ את התנועה הפמיניסטית ושלחתי לו הודעה בעצמי. "מה שלומך?" שאלתי, והוא רק השיב "בסדר, כבר חוזר אלייך", ושוב נעלם. בום, עוד מכה לאגו.

קיללתי אותו. קיללתי את עצמי. אני הרי יודעת כבר שלא להסכים לשידוכים. ועכשיו איך אסביר את זה לרננה? ודווקא התחשק לי לשסות אותה בו, שתלמד אותו שככה לא מתנהגים לחברות שלה. אבל בסוף, כשהיא שאלה איך היה אחרי כמה ימים, רק סיפרתי לה שהיה בסדר, ושאין לי מושג למה הוא נעלם. רננה הבינה את הרמז וגיששה אצלו, ואחר כך חזרה וסיפרה שהוא אמר את אותו הדבר, שהיה לו מאוד כיף.

אילוסטרציה (ShutterStock)
ואז הוא נעלם. צילום: אלוסטרציה

חשבתי שבזאת תמו שידורנו, אבל ציפתה לי הפתעה: יום למחרת הוא שלח לי את הסמס הבא: "היי שירה, היה לי מאוד כיף איתך. אני מוכרח להודות שאני ממש מתלבט לגבייך, כי את לא בדיוק הטעם שלי אבל היה משהו בנשיקה הזו. אני חושב שאני מוכן לתת לנו צ'אנס לדייט שני, מה את אומרת?".
הסמס הזה, שגם לו יש שתי שכבות – שכבה עליונה של "היי, אני חמוד ורגיש ומורכב, וזו דרכי להסביר מדוע נעלמתי לך" ושכבה תחתונה של "היי, אני דוש שלא באמת רוצה לצאת איתך שוב, אבל מוכן לעשות לך טובה" – הסמס הזה הרגיז אותי מאוד. ירום הודו לא ממש בטוח שאני הסטייל שלו, אבל מוכן להקריב את עצמו לטובת דייט נוסף. מה הוא סח.

יותר משידוכים, אני מתעבת דושים בהסוואה. בחורים שמעמידי פני גברים מתוקים ורגישים, עם לבטים עמוקים, כשבפועל הם סתם לא יודעים איך להתנהג.
"לא תודה, שיהיה בהצלחה", כתבתי לו ביבשושיות ולאחר לבטים קשים. "אבל למהההה?!?" רננה הזדעקה. "למהההה?? הוא חמוד! הוא משתף אותך בלבטים שלו! גם את אמרת שלא עפת מהדייט שלכם, שרק היה נחמד. וזה כיף שהוא מורכב ככה, שיש לו שכבות". "נכון", אמרתי לה, "גם אני לא הייתי בטוחה במיליון אחוז לגביו, רק שאני לא משתפת אותו בעובדה הזו ובטח לא מתנסחת כאילו אני הדבר הכי טוב שיכול לקרות לו". וביני לבין עצמי חשבתי: יש לי מספיק שכבות משל עצמי.

לחצו כאן לכתבות נוספות

אישה עצובה (ShutterStock)
לא תודה, אמרתי לו. צילום: אילוסטרציה