"אז מתי מתחתנים?"

איך יודעים שהגיע הרגע הנכון לדבר על חתונה ושלא תבריחו חלילה את בן הזוג? המאמנת האישית, לירז רון פבין, עם התשובות

עונת החתונות הגיעה. אולמות האירועים מוזמנים עד החורף וה'ניוז פיד' שלנו מוצף עדכוני שמות משפחה וסטטוסים חגיגיים.
כל ההתרגשות הזו טובה ויפה אך מה קורה אם במערכת היחסים הפרטית שלנו אין שום סימן להצעה נישואין באופק?
האם כדאי להעלות את הנושא על מנת לזרז את ההחלטה?
הרי שיח מוקדם מדי עלול ל"הבריח" את הצד השני ושיח מאוחר מדי או לא לשוחח על זה כלל עלול לגרום לשאננות בקשר ולדריכה במקום.

נפתח בכך שלגיטימי שבתקופות מסוימות בחיינו, יהיה לנו חשוב לדעת שהזוגיות "מתקדמת" ושאנחנו אכן הולכים לאותו כיוון.
הצורך הזה שלנו בביטחון ובהצהרת כוונות הוא ברור ואנושי ולמען האמת אם אנחנו בזוגיות בריאה ויציבה אנחנו כנראה מתקדמים בליבנו לאותו כיון יחד, אך אם בכל זאת קיים ספק לגבי הרצון בנישואים מצד בני הזוג שלנו, ניתן להיעזר בשלושת האבחונים הבאים ולבדוק האם לשיחה יש קרקע יציבה.

מחפשים דייט להערב? כנסו עכשיו!

כלה (ShutterStock)
מתי הזמן הנכון לדבר על זה? צילום: אילוסטרציה

אנחנו מתכננים קדימה
על מנת לצמצם את הסיכויים לכך שנפתח שיחה כזו והצד השני יהיה בהלם טוטאלי, רצוי שזה יקרה אחרי שכבר שוחחנו על עתיד משותף באופן זה או אחר.
קביעת תכניות משותפות באופן הדדי מצביעה על רצון בהמשכיות, על בחירה, גם אם לא מודעת, ביצירת עתיד משותף.
התוכניות המדוברות כאן יכולות להיות חופשות בחו"ל או בילויי בחגים. לעיתים קרובות עוד לפני האירוסים הרשמיים זוגות משוחחים על ילדם הבכור וזורקים שמות לאוויר. שיחה מהסוג הזה בהחלט מצביעה על התכוונות להקמת משפחה.

שאלה מכוונת:
מה צפוי לנו בחודשים הקרובים? האם כבר שוחחנו על נושאים כמו: ילדים, מגורים, חלומות לשנים הקרובות?
אם אנחנו לא מצלחים להיזכר באף שיחה שכזו, ייתכן ששווה להמתין מעט ולבחון את ההתפתחות של היחסים.

הדייט החלומי שלכם מחכה לכם

אילוסטרציה (ShutterStock)
תכננתם תוכניות לעתיד? צילום: אילוסטרציה

אנחנו יחד "מספיק" זמן
כאן, אין לנו כלל אצבע חד משמעי.
זוגות מסוימים בשלהי גיל ה30- שלהם יכולים לצאת כמספר חודשים ולהרגיש את הקליק המשויך ל"מציאת האחד/ת" ואילו אחרים, לרוב צעירים יותר או גרושים/ות, יכולים למצוא את עצמם במערכת יחסים ארוכה יותר, של שנתיים לפחות ללא אירוסין.
אז נגדיר "מספיק זמן":
תקופת יחסים בה אנחנו יוצאים האחד עם השני באופן בלעדי, בה חווינו מגוון רחב של אירועים ביניהם:
מפגשים בשעות יום שונות, היכרויות עם בני משפחה וחברים, ביקור האחד בבית של השני, חיבור לילדים של הבן זוג שלנו (במידה ויש), נסיעה משותפת אינטימית (מספר ימים שבילינו רק יחד), שיחות עמוקות ופתוחות על עברנו ועל השאיפות הפרטיות שלנו ובעיקר: רגשי אהבה עמוקים וברורים.

שאלה מכוונת:
האם היחסים שלנו מגוונים? האם חווינו אירועים שונים יחד? האם מרגיש לנו שאנחנו מכירים את האדם שאתנו היטב?

אילוסטרציה (ShutterStock)
כבר הכרת את המשפחה שלו? צילום: אילוסטרציה

כשאנחנו לא פועלים מפחד
כמו בכל נושא בעולם, המניע שלנו הוא הדבר על פיו יקום וייפול דבר.
אם המקור לשיחה הוא פחד- פחד מ"בזבוז זמן", פחד משאננות, פחד שמלהיות דבר מובן מאליו : כדאי שנמתין לפחות חודש/חודשיים לפני קבלת החלטה.
כשאנחנו מפחדים לאבד משהו או לפספס משהו, אנחנו בוחרים לנהוג מתוך מקום שלא בהכרח משרת אותנו וכל מערכת התקשורת שלנו תהיה אמוציונאלית מאוד ואף קיצונית. אנו עלולים למצוא את עצמנו מהר מאוד בשיחות אולטימטום שאנחנו לא באמת מתכוונים אליהן ובעיקר במעמד בעייתי שהדרך חזרה ממנו לשגרת זוגיות נעימה היא לא פשוטה.
אם כששאלנו את השאלות המופיעות כאן למעלה קיבלנו תשובה אחרת, למשל התרגשות טהורה לחוויית חיים משותפים או אהבה ותחושת התאמה- אנחנו פועלים ממקום נכון וכל מה שקורה כאן זה ציות לאינטואיציה.

שאלה מכוונת:
חשוב לשאול את עצמנו: כשאני חושב/ת על ניהול השיחה הזו מה הרגש הכי בולט שעולה? ובמידה ואכן נחליט יחד להתקדם אל עבר מיסוד- מה זה גורם לנו להרגיש?

אילוסטרציה (ShutterStock)
חשוב שזה לא יבוא ממקום של פחד. צילום: אילוסטרציה

לסיכום,נאמר שגם אם החלטנו שאנחנו הולכים להעלות את הנושא, עלינו לשמור על אורך רוח, יכולת הכלה וכבוד למרחב של הצד השני.
החלטה מהסוג הזה היא אחת החשובות שנקבל בחיים וטבעי שיהיה לה משקל. אם התגובה בשיחה היא צורך בחשיבה נוספת או ספק קל - חשוב לא להיבהל ולצאת בהצהרות דרמטיות, אלא להבין שבני הזוג שלנו לא התכוננו לשיחה הזו בראשם כמונו ועבורם, ייתכן שזה ערוץ מחשבה חדש.
הגישה בה נדבר על הנושא תשפיע גם כן וכדאי שזה יקרה בערב נעים עם אווירה טובה, פתוחה וקרובה.
כמו כן חשוב לפתוח בהצהרת רגשות חיובית, כזו שמביעה כמה טוב לנו ביחסים וכמה נרצה לראות אותם מתפתחים.

יש להימנע בכל צורה משיח תקיף ומתחקר, כזה שמבקש תשובות מידיות, הרי ההחלטה על בניית חיים משותפים היא גדולה ומרגשת ובשל היותה כזו היא מורכבת לעיכול לפעמים.

החסד הכי גדול שנוכל לעשות עם עצמנו ועם בני הזוג הוא להעניק יותר חשיבות לחיים שלאחר ערב החתונה מאשר לחגיגה עצמה.

לירז רון פבין, מאמנת, מצוות המומחים של אתר JDate ומייסדת מרכז Bliss לאמנות האושר

לחצו כאן לכתבות נוספות

אילוסטרציה (ShutterStock)
המבחן האמיתי הוא אחרי החתונה. צילום: אילוסטרציה