להסיר את המסיכות

כבכל שנה, חג הרעשנים כבר כאן ואתו הרהורים על משמעות התחפושות בחיי היום יום שלנו. האם אנחנו באמת מקדישים יום אחד בלבד למסכות, או שאולי אנחנו עוטים על עצמנו מסיכות שונות ומגוונות לאורך רוב ימות השנה?
בחוויות היום יום בכלל וביחסים בין אישיים בפרט, אנחנו נתקלים לא פעם בצורך ל"התחפש" וללבוש מסכה שקופה, כזו שכביכול אינה נראית לעין אך למען האמת, מורגשת היטב.
אחת הסיבות הנפוצות לצורך שלנו להיות "מישהו אחר", אידאלי יותר, היא תחושת מבוכה ואי נוחות. כאשר אנחנו מאמינים שעלינו להרשים את הצד השני, ולא משנה אם מדובר בראיון עבודה או בדייט רומנטי , אנחנו לעיתים קרובות נוטים (גם אם לא במודע) להתחפש לדמות אשר נדמה לנו שמתבקש שנהיה. זה בדרך כלל קורה בשלבי היכרות ראשוניים, כשעדין לא ברור, "כמה" מאתנו נכון יהיה להביא להיכרות.

רוצים אהבה אמיתית? בואו למצוא אותה

הסיבה השנייה לצורך בתחפושת היא רצון להימנע מאכזבה.
ברגע שאנחנו חווים אכזבה אנחנו נוטים לפתח מגנוני הגנה הישרדותיים אשר מטרתם היא למנוע מאתנו פגיעה נוספת.
למשל: אם בזוגיות הקודמת שלנו הושמעה באוזנינו ביקורת על כך שאנחנו רוצים באינטימיות יותר מהצד השני או שאנחנו מתקדמים בקצב מהיר יותר, אנחנו עלולים לעטות את מסכת "הקלילות" בקשר הבא שלנו. זאת כמובן על מנת למנוע מצב דומה - בו נפגע, נתאכזב ונרגיש דחויים.

אז אחרי שהבנו את המקור הטבעי והאנושי בצורך שלנו להתחפש לדמות חדשה, כזו שבעינינו, יש לה סיכויי הצלחה גדולים יותר במערכת היחסים הזו שמולנו, בואו ונראה איך אפשר להשתחרר מהצורך הזה בתחילת מערכת יחסים זוגיות וכיצד נוכל ללבוש את המסכה שתמיד הכי תחמיא לנו - מסיכת האותנטיות שלנו.

האחת או האחד מצפה לכם ברשת 

להבליט תכונה מסוימת -
לעיתים המסכה משמשת אותנו כ"רשת ביטחון", משהו שאנחנו מביאים איתנו, מחצינים ויכולים להחביא בנינוחות מאחור. אם נפעל על פי העיקרון הזה, נוכל לבחור אלמנט מוביל באישיות שלנו, התכונה שאנחנו הכי מתגאים בה וניתן לה ביטוי כבר במפגשים הראשונים. כך בעצם לא נרגיש "עירומים", נדע שיש לנו הסכם פרטי עם עצמנו לגבי המוחצנות של העניין ומצד שני נימנע למגלם דמויות שאנחנו לא. כי הרי אלו יצוצו בסופו של דבר .
למשל: אם אחת התכונות הבולטות שלנו היא הומור, זה משהו שבהחלט יכול להגיע אתנו באופן ברור לדייטים הראשונים על ידי חיוך, בדיחה קלילה, תגובה שנונה לנאמר בשיח. זה כמובן צריך להיעשות בטעם אבל זה ייתן "טעימה" של מרכיב אותנטי וכובש בנו.

אנחנו הכי מרשימים כשאנחנו לא מנסים להרשים -
כאן אנחנו פשוט מתחברים רגע למטרה הראשית - ליהנות ולעשות רושם טוב. מה הכי מרשים אותנו? בואו נזכר בפעם האחרונה שישבנו מול מישהו והוא הציג את עצמו כדמות מסוימת, אבל התחושה הכללית הייתה סותרת. האם התרשמנו? כנראה שלא. אנחנו כולנו יכולים לחוש בגרסאות טבעיות של האנשים מולנו ולחילופין במשהו שלא מתיישב עם האינטואיציה שלנו. אז הטיפ הזה הוא הבנה עמוקה שכל איכות שהיא באמת שלנו, תמיד תרשים הרבה יותר מזיוף.

אותנטיות ככלל יסוד בתקשורת מקרבת-
כאשר אנחנו מביאים את החלקים הכי אנושיים (ובהתאמה כמובן למידת האינטימיות הקיימת ביחסים) אנחנו מגדילים את סיכויי יצירת הקרבה וההתאהבות פלאים. כולנו, מתאהבים בסופו של דבר בתוכן, במהות, ולא באריזות נוצצות.
לשם כך ניתן לעשות את התרגיל הבא:
חלק א':
למה "התחפשתם" בקשר האחרון שלכם בו לא הרגשתם שהייתם לגמרי אתם? מי הייתה הדמות הזו? כתבו לכם.
מה אפיין אותה? ועכשיו בחרו תכונה אחת שאהבתם בה במיוחד. לדוגמא: הביטחון העצמי.
חלק ב':
אם נמשיך עם אותה דוגמא, מה גורם לנו להיות בעלי ביטחון עצמי גבוה יותר? לכולנו יש ימים חזקים יותר וחזקים פחות. בימים החזקים יותר - מה מתרחש שם? ייתכן שזה שיח פנימי מעצים בו פתנו את הבוקר, או אולי מייל או הודעת sms מחבר קרוב ומפרגן.
לקראת המפגש הזוגי הבא שלנו, אנחנו יכולים פשוט ליצור באופן יזום את אותו מאורע שהעלה לנו את תחושת הביטחון. אנשים בעלי ביטחון עצמי גבוה חווים רצף של אירועים וחוויות אשר תורמים לתחושה העצמית שלהם. (מה שכמובן מייצר גלגל חוזר של אותם אירועים).
אז בתרגיל הזה אנחנו למעשה בוחרים להיות המסכה הנחשקת שלנו באופן יזום ואף להטמיע אותה במקום לעטות אותה עלנו לשעתיים.

לדבר על המבוכה -
רוב הסיכויים הם שאם אתם חשים במבוכה, אתם לא היחידים. גם הצד השני שמע בעבר ביקורת נוקבת, גם הוא לא מתלהב מחוויית דחייה וגם הוא ישמח להרשים.
"שבירת קרח" קלילה יכולה להיות שיח קצר על כך. משהו בסגנון : "דייט ראשון זה אחד הדברים המביכים...נכון ?" מלווה בחיוך. הישירות הזו, תגייס את הצד השני , תעלה חיוך על פניו ותחסוך משניכם את הצורך להעמיד פנים.

לדמיין את הקהל עירום -
מכירים את הטיפ שנותנים לאנשי במה לפני הופעות גדולות ומלחיצות, לדמיין את הקהל במערומיו? מקורו של הטיפ הזה נעוץ בכך שברגע שנבחין באנושיות הפגיעה של מי שמולנו, לא נחשוש ממנו כל כך. גם כאן, נוכל לעשות את אותו הדבר.
אבל רגע לפני שאתם רצים לדמיין את הפרטנר עירום - אין צורך להרחיק לכת, תוכלו פשוט להתמקד בלהבחין באותנטיות אנושית פשוטה- אלו יכולות להיות הלחיים המעט סמוקות, הסיפור שלו או שלה על התקרית שארעה היום בעבודה או כל דבר אחר שנעשה שמראה ומדגיש שכולנו בני אדם. כולנו מרגישים, מתרגשים ורוצים להיות אהובים.
התזכורת החשובה הזו משילה מעלינו את עומס הכרוך בלהרשים ומותירה אותנו במיטבנו. אנושיים, נגישים וכל כך מיוחדים.

לירז רון פבין, מאמנת, מצוות המומחים של אתר JDate ומייסדת מרכז Bliss לאמנות האושר

לחצו כאן לכתבות נוספות