"אני ויואב הכרנו במועדון, חודשיים של התאהבות מוטרפת, של חיזורים ובילויים וראש בעננים. ואז, בלי שום הכנה מוקדמת, הגיעה המלחמה ושיבשה את סיפור האהבה שנרקם לו, מדויק ומתוק כל כך. מאז אנחנו בשיקום, כלומר יואב משתקם, ואני נמצאת לצידו, לומדת להכיר את האיש שהתאהבתי בו". כך מספרת לי עדי. היא נראית בדיוק כמו שדמיינתי, בחורה קטנטנה ודקה, גובהה לא יותר ממטר וחצי, שיערה משוך לאחור, מהודק בזנב סוס.
"חודשיים לפני שפרצה המלחמה התאהבנו בצורה משגעת. אף פעם לא התנהגתי ככה, לא הרגשתי עוצמה כזו של רגש. מאותו הערב במועדון בו נפגשו מבטינו, ועד הבוקר בו יואב גוייס ונסע, לא נפרדנו לרגע. היינו כרוכים ודבוקים זה לזו באופן מוחלט. יש כאלה שאמרו שזה קצת חולני, אבל ככה זה כשאת פוגשת את אהבת חייך".
רוצים אהבה אמיתית? בואו למצוא אותה
"במשך חודשיים ריחפתי באוויר, הסתובבתי בעולם כשחיוך מטופש מרוח על פני, במן מצב רוח מושלם שכלום לא הצליח להרוס, הייתי מסוממת מאהבה. מיום ליום התגברה בי הידיעה שאני ויואב זו לא סתם התאהבות, אלא שנרקם ביננו סיפור אהבה שחיים שלמים טמונים בו ורציתי במן בהילות, לחשוף בפניו את כל הפיסות שמרכיבות את חיי, את כל החלקים שבי, להכיר לו את כל האנשים שאני אוהבת, לחשוף את המחשבות שאני חושבת וכשהתחלנו להיפתח, להתגלות קצת זה לזו, מלחמת צוק איתן תפסה אותנו ממש לא מוכנים. בלי התראה היא הגיעה וגדעה באחת את החלום שחיינו ופערה בור בלב שלי.
בימים הראשונים הסתובבתי כמו סהרורית, הרגשתי שלא הספקתי להיות איתו וכבר קורעים אותו ממני ולוקחים אותו למציאות הזויה ושונה כל כך. לא ידעתי איך להתמודד עם זה, עם הגעגוע והבלבול, עם המצב הבלתי נסבל שנכפה עלינו ושינה את חיינו.
"כל כך פחדתי עליו וכל כך אהבתי אותו. ואז חבר שלו צלצל והודיע שהפחד התממש, שיואב נפצע והובהל במצב קשה לבית החולים.
את הדרך לשם אני לא ממש זוכרת. דהרתי בכבישים, בלי לשים לב לשאר המכוניות, לרמזורים. הייתה בי תחושת מחנק בגרון כי לא ידעתי מה בדיוק המצב שלו, האם הוא בכלל בהכרה. ברגע שכף רגלי דרכה במסדרון בית החולים עטפה אותי אמא שלו ,חיבקה אותי חיבוק אימהי ולחשה באוזני "עדי, כמה טוב שבאת, הבן שלי מחכה לך".
"את הימים שבאו אחרי ביליתי שעונה על כסא מרופט עם כרית ורודה ושמיכת כוכבים שהבאתי מהבית, לא זזתי ממיטתו של יואב, רציתי להיות שם למקרה שיהיה צמא או רעב, שירצה משהו, או שסתם יחייך ויאמר שהתגעגע.
וגם כשניסה לומר לי שאלך, שלא זה מה שתיכנן עבורנו, שאני לא צריכה להישאר במצב כזה, שהוא מבין ויודע ומקבל את הכל, בי לא היה אפילו בדל של ספק, ידעתי שאהיה בשבילו בכל מצב".
יואב איבד את ידו הימנית וכעת נמצא בתקופת שיקום, כשבכל יום לומד ללכת מחדש. בינתיים הוא יושב בכסא גלגלים, שחברים חיברו לו מראה עגולה וצופר קטן לרוורס, וזה מצחיק אותו", היא אומרת. "קשה לנו עכשיו, הימים ארוכים ומורכבים אבל טוב לנו יחד, תקופת השיקום הארוכה הזו מאפשרת לנו זמן כמעט בלתי מוגבל להכיר לעומק אחד את השניה, ונכון שזה לא ממש אידיאלי לבלות דייטים במסדרונות האשפוז, אבל כמה זוגות את מכירה שמקבלים הזדמנות לשבת ולדבר ימים על גבי ימים? אמנם הוא חזר פצוע אבל האהבה שלנו חזקה ובריאה".
שחר הדר היא כותבת נאומים, הספדים ותוכן אישי. אם גם אתם רוצים לשתף את סיפור האהבה שלכם, שלחו לשחר מייל-
textora@gmail.com
האהבה הבאה שלכם נמצאת במרחק קליק אחד