שוב הגיע היום הזה בשנה. אחד משני הימים המתועבים עליי ביותר, אחרי הסילבסטר כמובן. ימים שגורמים לך להרגיש פגומה בגלל שאין לך אהבה, וזה אפילו לא משנה אם את יודעת שאת ממש לא היחידה. שני מוקשים בשנה שהופכים את האהבה לממוסחרת וקפיטליסטית יותר מבדרך כלל. בפברואר מסתתר מוקש מספר 1, הוולנטיינז כמובן. יום הקלישאות הגדול שמקורו מעבר לים אבל מטפטף גם לכאן בכמויות גדושות. ובאוגוסט מתחבא המוקש האמיתי ט"ו באב, חג האהבה היהודי שהוא מבחינתי הבעייתי באמת. את וולנטיינז עוד אפשר לתרץ במשפטים כמו "אה, זה חג של גויים" (ומיד אחר כך לצאת לארוחת שרצים במסעדת דגי ים) אבל מט"ו באב פשוט אין דרך להתחמק. כולם בישראל מציינים אותו בדרך כזו או אחרת, כמו כל חג יהודי אחר. למעט אלה, כמוני, שאין להם עם מי לציין אותו והם משתדלים מאוד להתעלם. ככל שאני מנסה יותר להתעלם, כך אני נעשית מודעת יותר לעובדה שאני שוב לבד בחג האהבה.
אלפי רווקים ורווקות מחפשים אהבה בדיוק כמוך ,כנסו להכיר
אבל הנה העניין האמיתי: בניגוד לשנים הקודמות, הפעם אני דווקא די בסדר עם זה שאני לא בזוגיות. יש משהו קצת מבחיל בניסיונות המאולצים של זוגות מסוימים סביבי, לדגמן אהבה דווקא בט"ו באב. הוא קונה לה שוקולדים, היא מפתיעה אותו עם מסאז', הם מעלים תמונה לאינסטגרם ומסמנים וי על הקלישאה השנתית. בשביל מה זה טוב?
אני מכירה עשרות זוגות, מכל מיני סוגים ומינים ובגילאים שונים. הזוגות שבאמת הייתי מאחלת לעצמי אהבה כמו שלהם, לא טורחים לציין את ט"ו באב. אולי רק באיזו מחווה סמלית כמו פרח. אלה תמיד הזוגות שנראים אומללים שמתעקשים לציין את התאריכים האלה ולעשות את זה באופן פומבי ככל האפשר, כדי שכל הסביבה תדע גם, כמה הם מאוהבים ומאושרים.
לפעמים מתחשק לי לעשות דווקא ולהתמקד ביתרונות הרווקות בימים כמו ט"ו באב. כמה כיף לא להיות חייבת דין וחשבון לאף אחד, כמה כיף לישון באלכסון (היי, אף אחד לא אמר שברווקות לא חסרות קלישאות). אני יודעת שהרבה מהאנשים שנמצאים בזוגיות היו שמחים להיות בנעליים שלי לכמה רגעים. הם דואגים להגיד לי את זה פעם בכמה זמן. "אח, איך אני מתגעגע לימי הרווקות שלי" הוא משפט שאני שומעת לפחות פעמיים בשבוע.
אני רוצה להיות בזוגיות, ברור. אבל לא כדי להתאים לתבנית החברתית שמכתיבה לי גם מתי לחגוג את האהבה שלי. אני רוצה להיות בזוגיות כי אני רוצה שתהיה לי אהבה. אני רוצה להיות מסוגלת לחלוק את החיים שלי עם מישהו ולא לשאת את הנטל לבד כל הזמן. אני רוצה תשוקה. אני לא רוצה זוגיות מלאה בקופסאות שוקולד זולות וסטטוסים דביקים בפייסבוק. אני לא רוצה זוגיות שממתינה לט"ו באב, וולנטיינז או כל מאורע שנתי אחר כדי להלל את עצמה. אם אתם מחכים לט"ו באב כדי להרגיש מאוהבים, אתם לא צריכים לחכות בכלל.
הידעת? שליש מהזוגות מצאו אהבה און ליין! מצאו את שלכם
