"קוראים לי רועי ואני מכור לסקס"

כששומעים את המושג "מכורים למין", האינסטינקט הראשוני הוא לחשוב שמדובר בהתמכרות חיובית של אנשים שפשוט מקיימים המון יחסי מין ונהנים מזה. בפועל, מדובר בהתמכרות לכל דבר, כזו שפוגעת במכור עצמו, ופעמים רבות גם בקרובים לו ובסובבים אותו.

"ההתמכרות הפכה אותי לסוג של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד", מספר לי רועי (שם בדוי), מכור למין לשעבר. "אחת ההשלכות הקשות ביותר של ההתמכרות למין היא שאתה נאלץ לחיות סוג של חיים כפולים. כלפי חוץ הכל היה אצלי כרגיל, אבל אף אחד לא ידע שהייתי מכור. הלכתי לזונות, ביליתי שעות בצ'אטים, הייתי נעלם בערבים, והרגשתי שאני חייב להסתיר את זה מאחרים".

הידעת? שליש מהזוגות מצאו אהבה און ליין! מצאו את שלכם

רועי הוא מכור למין שנמצא בהחלמה, "נקי" (נמנע מהתנהגויות מיניות שיצאו מכלל שליטה) בשנתיים האחרונות. במשך שבע שנים היה מכור, עם מה שהתחיל בילדות כאוננות כפייתית שנבעה מלחצים ופחדים, ולאט לאט התפתח למקומות נוספים: פורנו, מין קנוי, ובעיקר צ'אטים ופורנו באינטרנט שהשתלטו לו על החיים. "זו חוויה של המון מכורים למין. האינטרנט הוא כמו ההרואין של מכורים לסמים. זה חומר כל-כך חזק, קשה להסביר את זה", הוא מספר.

ראוי להבהיר שלא כל מי שצורך פורנו או מאונן מדי פעם נחשב מכור למין, וקל להבדיל בין מישהו שהוא סתם חרמן לבין מכור למין. "מכור למין הוא מישהו בעל התנהגות מינית שמפריעה לו, שהוא ניסה לעצור אותה בכוחות עצמו ולא הצליח", מסביר רועי. "ההתנהגות המינית יכולה להיות אוננות כפייתית, צפייה בפורנו, מין עם זונות, מציצנות, צ'אטים, הטרדות מיניות, מין עם בע"ח, חשיפה עצמית ועוד, כאשר מה שמאפיין את ההתנהגות המינית הממכרת היא שיש בה מימד של סוד. ברגע שאתה צריך להסתיר את זה, ברגע שזה אנונימי, ברגע שזה בלתי נשלט, ברגע שאתה צריך לעשות את זה כשאתה מרגיש משהו (למשל, לאונן כל פעם כשאתה לחוץ או משועמם), וברגע שאתה מרגיש אשם כשהאקט מסתיים, כנראה שאתה מכור למין. נוצר מן מצב אבסורדי שבו כשאתה עושה את זה אתה מרגיש רע, וכשאתה לא עושה את זה אתה מרגיש לא נינוח, מוטרד, ואז אתה עושה את זה רק כדי להפסיק את הרגשות האלה".

רועי הסתיר את הסוד שלו באדיקות, עד שבשנת 2008 שמע על פסיכיאטר שהתאבד מפני שהיה מכור למין ולא הצליח להתמודד עם העניין בעצמו, וזה היה הרגע שבו הבין שהוא עצמו מכור למין, והחליט לפנות לטיפול. בתחילה פנה לטיפול במכון "ארגמן" שמתמחה, בין היתר, בטיפול בהתמכרות למין, אך כשזה לא עזר הוא פנה בהמלצת חבר לקבוצת תמיכה של מכורים למין אנונימיים (SAA-Sex Addicts Anonymous), ושם התחיל השינוי לקרות.

ה-SAA כולל 1,400 קבוצות בכ-30 מדינות. הקבוצה בארץ קיימת פחות משנה וחצי, כאשר יש שתי קבוצות בת"א, שתיים בירושלים ואחת בחיפה. "המכור בקבוצה צריך להימנע מאותן התנהגויות שבהן הוא מתבייש ושבעלות אופי פוגעני ואשר מונעות ממנו לקיים חיי מין תקינים", מוסיף רועי. "הניקיון מההתמכרות למין הוא זה שמאפשר הנאה ממיניות תקינה. הקבוצה תומכת במיניות כחלק מהחיים, אבל בצורה בריאה ותקינה". ההשתתפות בקבוצה אינה עולה כסף.

"כשמישהו מגיע לקבוצת התמיכה שואלים אותו האם יש לו איזושהי התנהגות מינית שמפריעה לו מסיבה מסויימת, שהוא ניסה לעצור אותה בכוחות עצמו ולא הצליח", מסביר רועי על הקבוצה. "רוב המכורים הם גברים, אבל יש גם נשים. הקבוצות מאוד מגוונות בהרכב: חילוניים, דתיים, חרדים, והמואים, סטרייטים, נשואים, רווקים ועוד".

למרות הגיוון הרב שניתן למצוא באנשי קבוצת התמיכה, מדובר כמעט תמיד באנשים נורמטיביים שנאלצים לשמור את ההתמכרות שלהם בסוד, מה שיוצר עבורם מציאות לא פשוטה של חיי יום יום הכוללים כדרך קבע הסתרות, שקרים, בגידות, ניהול של כמה מערכות יחסים במקביל, ועוד. "חשיפת הסוד היא השלב הראשון בדרך לטיפול בבעיה", מבקש להבהיר רועי. "המכור בקבוצה צריך להודות באותן התנהגויות שבהן הוא מתבייש, שפוגעות בניהול חיים תקינים ושלרובן יש אופי פוגעני, ולהתנקות מהן".

חשוב להבהיר כי הקבוצה אינה מציעה טיפול, אלא 12 צעדים של עזרה עצמית באמצעות תוכנית רוחנית. "מדובר בתהליך שנמשך כל החיים כי הדחף להתמכרות נשאר, ולכן יש צורך למלא את המקום הזה בתכנים רוחניים", מסכם רועי. "כשנפטרים מההתמכרות נוצר ריק, ולכן יש צורך למלא אותו במשהו אחר, בריא יותר".

בנוסף לקבוצת התמיכה, מכורים רבים פונים גם לטיפול פורמלי, אותו הם משלבים עם תוכנית 12 הצעדים של ה-SAA. ד"ר סלבה קוברדינסקי ממרכז ד"ר אילן טל לתמיכה רגשית ונפשית, המטפל במכורים מכל מגוון ההתמכרויות, מספר שלא מדובר בתופעת שוליים, וכי בכל שבוע יש מספר פניות למרכז: "בשנה וחצי האחרונות התחילו להגיע יותר ויותר מכורים למין. בניגוד להתמכרויות אחרות, ההתמכרות למין גוררת איתה המון בושה. ההחלטה לפנות לטיפול היא מחסום שלא פשוט לעבור אותו".

מכיוון שהאדם המכור חי בתוך סביבה, על הסביבה שלו להשתנות גם על מנת שיוכל להשתנות. "חשוב לשתף את המשפחה", אומר ד"ר קוברדינסקי. "למכורים למין יש בעיה לערב את בני המשפחה, אך גם עליהם להיות מעורבים בעניין. המשפחה של המכור צריכה לעבור גם היא תהליך לא פשוט משל עצמה.

במקביל לטיפול, המרכז מעודד את המכורים להצטרף לקבוצות התמיכה, מתוך ההבנה שיש לטפל בהתמכרות מכמה אספקטים שונים. "השלב הראשון של הטיפול נועד להקל על המצוקה המיידית", מסביר ד"ר קוברדינסקי. "עובדים של שליטה ראשונית על ההתנהגויות של ההתמכרות שעוד לא נוגעים בשורשים של הבעיה, ופועלים להקלה ראשונית. אחרי 3 חודשים יש שינויים ראשוניים, כאשר תקופת הטיפול המומלצת היא לפחות שנה וחצי, אך גם תקופות קצרות יותר יכולות לסייע".

המסר של רועי ושל ד"ר קוברדינסקי הוא אחד: אפשר וניתן לטפל בהתמכרות למין. "לא משנה כמה זמן אדם נמצא בהתמכרות פעילה, ולא משנה כמה פעמים הוא עשה דברים שהוא הרגיש איתם רע, אף פעם לא מאוחר לעשות שינוי בחיים", אומר רועי בהתרגשות. "ההחלמה מהתמכרות למין היא אפשרית, וחשוב לי לומר זאת". "סיכויי ההחלמה מהתמכרות למין לא פחותים מסיכויי ההחלמה משאר ההתמכרויות", מוסיף ד"ר קוברדינסקי.

מכורים למין? אתם לא לבד:
לאתר המכורים למין אנונימיים בישראל לחצו כאן
לאתר מרכז ד"ר טל לחצו כאן