הסוף לדייטים: אושר גדול או געגוע?

(צילומי אילוסטרציה: ShutterStock)

חודשים שאני יוצאת לדייטים, לפחות אחד לשבוע. על חלקם אפילו סיפרתי לכם כאן במדור, כמו על הדייט המפחיד ההוא שהתחיל בדירת חדר של אדם זר או על הדייט עם הבחור שלא צחק משום דבר שאמרתי וכמובן, גולת הכותרת של הדייטים: הדייט שבסופו הבחור הבין שהוא הומו. אח, היו זמנים. מרגישה שאני יכולה להוציא עכשיו סדרת ספרים סטייל "אינדיאנה ג'ונס וה...".

מאחר שהעבודה שלי היא לכתוב לכם על הדייטים ההזויים שלי, קצת התאכזבתי שבדייט אחד לפני קצת יותר מחודש, הבחור גזל לי את העבודה. לא קרה שום דבר מביך בדייט שאפשר היה לצחוק עליו אחר כך. הבחור היה חמוד, מצחיק ורומנטי, וגם כשניסיתי להוביל את הדייט לאיזה רגע מביך עם מלצר שרצה לארוז לנו שאריות של סופלה או ציפור לא רגילה שנחתה לנו על השולחן, הוא ידע לצחוק על זה ולהפוך את הרגע ללא פחות מקסום. עד השניה האחרונה ציפיתי שיפול עליו איזה פסנתר מהשמיים ויגרום לדייט הזה לצאת אוקוורד. לא נפל.

הדייט המוצלח המשיך לדייט מוצלח נוסף שהמשיך לדייט מוצלח נוסף שהמשיך לזוגיות, עליה הכרזנו ממש לפני כמה ימים, ואני מאושרת. טוב לי איתו ובכל זאת- קצת מתגעגעת לעולם הדייטים. אני רוצה שוב לחוות את ההתרגשות שלפני הדייט הראשון והנשיקה הראשונה, את החיזור אחריי ואת הציפייה לבחור המושלם שלרוב מתמוססת כבר בדקות הראשונות של הדייט אבל הופכת לסיפור עסיסי לחברות שמחכות לשמוע איך היה.

בתחילת הקשר שלנו שקלתי האם לוותר על עולם הדייטים למטרת זוגיות ובסוף נכנעתי לבחור. באמת, קשה לעמוד בפניו (הוא קורא את המדור, אז אני חייבת להתחנף קצת). ביקשתי ממנו שיתן לי שוב לצאת לדייטים כי זו העבודה שלי, בלי לנשק אותם בסוף, הבטחתי, אבל הוא לא הסכים. אני לא אשקר שאני מציקה לו על זה רק כדי לשמוע אותו נלחם עליי. הוא כזה חמוד כשהוא מסרב.

רחלי אברייג'

דברים שאני שונא בסדר עולה:
1. ביקור אצל רופא השיניים.
2. פנצ'ר ביום גשום.
3. מוות.
4. דייטים.

למה שארצה לחזור שוב לדייטים? חיי זוגיות טובים יותר. להעביר יום שלם עם מי שאני אוהב, מהרגע בו התעוררנו יחד בבוקר ועד ארוחת הערב, הסלט האגדי ששנינו טובים בלהכין (עגבניה, מלפפון ופלפל, זה בערך מה שיש בו, אבל בשבילנו הוא אגדי).
למה לסבול את המתח, את דפיקות הלב, את החשש הנורא על "מה יקרה אם זה לא יהיה מוצלח" והחשש הלא פחות נורא "מה יקרה אם זה כן יהיה מוצלח"? רגע, ואם היא לא תבין את ההומור שלי? אני מעדיף שחולה פרקינסון עיוור יעקור לי שן בלי הרדמה תוך כדי נסיעה בדרך עפר מאשר לבלות שעה אחת עם אדם חסר חוש הומור. אם הדייט גרוע, אצטרך לחפור מנהרה עם הכפית של הקפה ודרכה לברוח, ואז ברור שהכפית תשבר ואני אתקע שם עד סוף הדייט. בסופו נתנשק? יותר מזה? ואם היא לא תזרום? אוי, שוב שכחתי לחפור בור לקבור את עצמי בתוכו.

ואז מתחילה סעודת המלכים של היום שאחרי. בתפריט: סרטים. היא נהנתה בכלל? היא בעניין? לסמס בבוקר? לסמס בצהריים? לסמס בין 2 ל-4? להתקשר?!ולמה שהיא לא תיצור קשר?! פמיניסטית עאלק... מתיש ומעיק.

הדייט שלי ושל רחלי היה יוצא דופן. הייתה בינינו כימיה מעולה, לא היו שתיקות מביכות, היינו באותו ראש בדיוק מהשניה הראשונה (ועד עצם היום הזה), אותו הומור משוגע, אותם תחומי עניין. נפרדנו בשלוש לפנות בוקר (ביום עבודה) אחרי חמש שעות שהרגישו כמו חמש דקות בידיעה ברורה שנמשיך להתראות. היה (ועדיין) פשוט מעולה. עם רחלי אני מוכן לצאת לדייט ראשון כל ערב.
ועדיין, כמה דייטים ראשונים כאלה אתם מכירים? זה היה היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. בקיצור, דייטים - שלום ולא להתראות.

אה ורחלי, ממי שלי, אם את רוצה לצאת לדייטים אז דעי שאני איש של פשרות. בכל זאת, אני לא רוצה לפגוע לך בפרנסה. אז צאי לכמה דייטים שאת רוצה. עם בנות.

החבר שלה