אני חושב שבסביבות גיל 18 בנו לי כור גרעיני סודי ליד הבית, אחרת אין לי אפשרות להסביר את העובדה שעד אז הבטן שלי הייתה חלקה, אבל פתאום, בן לילה, החזה והפופיק שלי נהיו מקושטים בשיערות נחמדות. הייתי מאשים גם את הכרס הקטנה שלי באותו כור אטומי שנחבא אל הכלים, אבל קל יותר להאשים את הסופר ליד הבית שלי שמוכר כבר המון זמן בן אנד ג'ריס במבצע.
עם המחשבה הזו שכבתי לי על החוף בהרצליה, בזמן שעשרות גברים חסונים ובחורות עם בגדי ים קטנים חלפו על פניי כאילו יצאו מקטלוג של קסטרו או משער של ספורטס אילוסטרייטד, ואני נראה כאילו יצאתי מקטלוג של "צמיגי אחמד הכריש". מדי פעם עברה מישהי שחשבתי שיהיה שווה לנסות להתחיל איתה, אבל חוף הים הוא מקום למתקדמים. באמת! אפילו בפאב שבו כולם לבושים אני לא מצליח לגשת לאף אחת בצורה נורמלית, אז בים? כשרוב הבנות לובשות חזיה ותחתונים? סליחה, בגד ים? זה מביך! אחרי מחשבה רבה גיבשתי לעצמי טקטיקה: אני אגש רק לבנות שלובשות בגד ים שלם. הנה ירדה לה חצי מבוכה.
אל תישארו לבד, צאו לדייט עוד הערב
אז ישבתי לי על החוף עם הספר והגיטרה שלי ועם עוד כל מיני קלישאות של מישהו שהולך לים לבדו, וחיכיתי. זה לא שהגעתי לים כדי להכיר מישהי, אבל משהו באווירה שם גרם לי להרגיש שהיום זה היום שלי והשאחת המיועדת לי תגיע ממש תכף. חצי אבטיח, אשכול ענבים וטילון שעלה 15 ש"ח מאוחר יותר, היא הגיעה.
היא נראתה קצת מבוגרת ממני, אבל המראה הכללי וצורת ההתנהלות שלה גרמו לי להתעלם מזה. אפילו בצורה שבה היא פרסה את המגבת שלה על החול היה משהו מיוחד. חשבתי לגשת אליה ולשאול אותה מה השעה, אבל פחדתי שהיא תחשוב שאני טיפש שלא יודע מה השעה לפי השמש, אז נאלצתי לחשוב על משהו קצת יותר מתוחכם. לבסוף, אחרי כמה דקות ארוכות, אזרתי אומץ והלכתי לכיוונה.
"תגידי, את יודעת אולי אם יש מדוזות בים? הייתי פה בשבוע שעבר ונעקצתי, ואני לא רוצה שזה יקרה לי שוב", אמרתי לה בקול קצת מבוייש, אבל היא לא ענתה. שאלתי שוב, וגם אז לא הייתה תשובה. רק בפעם הרביעית ששאלתי אותה שמתי לב שהיא עם אוזניות, שכנראה פספסתי מרוב התרגשות. בסוף היא שמה לב אליי, הורידה את משקפי השמש שלה ואמרה "מה?". אחרי שחזרתי ארבע פעמים על המשפט עם המדוזות הוא פתאום נשמע לי מטומטם, אז פשוט עניתי לה "אהה....אני הולך לקנות לי ארטיק. את רוצה אחד גם?". ומה אתם יודעים, היא חייכה ואמרה: "כן", חייכתי בחזרה ואמרתי לה שאני כבר חוזר.
מדובר בסיטואציה מדהימה, ללא ספק, שבה אני כובש בחורה באמצעות רכישת ארטיק עבורה, אבל רק כשכבר הבטחתי לה שאני עוד רגע חוזר עם הארטיק שלה, נזכרתי שאין לי כסף כי השארתי את הארנק באוטו. למרות שהאוטו שלי היה רחוק, החלטתי לצעוד לכיוונו, להביא את הארנק, לקנות לה ארטיק, וכך לזכות בליבה.
ההליכה לכיוון האוטו ארכה בערך רבע שעה, ובסופה גיליתי שלמרות ששנים אני חונה שם באדום לבן וכלום לא קרה, דווקא הפעם גררו לי את האוטו. כמובן שהשארתי את המגבת ושאר הדברים שלי על החוף, אז הייתי צריך לצעוד לשם חזרה ורק אז לטפל בעניין האוטו האבוד.
בדרך חזרה לחוף כבר הרצתי בראש את התסריט הבא: אני חוזר לחוף וניגש לאותה בחורה. כשהיא שואלת אותי למה לקח לי כל-כך הרבה זמן להביא לה ארטיק, אני מספר לה שהלכתי לאוטו במיוחד להביא את הארנק, גיליתי שגררו לי את האוטו, וחזרתי במיוחד לחוף רק בשבילה. ובשביל המגבת, אבל את זה היא לא באמת צריכה לדעת.
בסוף הגעתי לחוף והבחורה כבר לא הייתה שם. במקום שבו היא ישבה הייתה עטיפת ארטיק ריקה עם מריחות טריות של גלידה, מה שאומר שהיא אכלה אותו ממש לא מזמן והלכה. אולי נמאס לה לחכות לארטיק שלי והיא התייאשה וקנתה לה ארטיק לבד, ואולי מישהו אחר תפס את מקומי ואת הלב שלה וקנה לה ארטיק בעצמו. כך או כך, אני עדיין לבד.
הידעת? שליש מהזוגות מצאו אהבה און ליין! מצאו את שלכם
