יש להם ערוץ פופולארי ביוטיוב עם מאות אלפי צפיות וכמעט 30 אלף חברים בפייסבוק, הם מציגים את הקטעים שלהם בערבי הקרנה מיוחדים בתל אביב ועד היום- אף אחד לא יודע מי הם. ספק אם גם היום נגלה, אבל לפחות נכיר יותר טוב.
בן ואמיר, אחים מהמרכז (אלו הפרטים היחידים שהצלחנו לדלות מהם בשלב הזה), הם המדבבים של "דיבוב מצחיק"- תכניות טלוויזיה שעוברות דיבוב מחדש בתוספת הרבה הומור ושטות. "הכל התחיל לפני 9 שנים. ישבנו מול הטלוויזיה ומתוך שעמום לקחנו מצלמת וידאו ותעדנו את עצמנו מדברים במקום הדמויות", מספרים לנו האחים, "הסרטון הראשון שלנו עלה ב-2006, 'דיבוב מצחיק לתכנית דת'. שמנו את הקטע ביוטיוב כשהאתר עוד היה בחיתוליו. לא הייתה לנו מטרה מסוימת. לא ציפינו שזה מה שיקרה. כשראינו כמה אנשים הגיבו ופירגנו, התחלנו להעלות עוד ועוד סרטונים. במשך השנים הבנו שעלינו על משהו".
בלעדי לוואלה ZONE: דיבוב מצחיק לסדרה "הלב"
למה החלטתם להישאר אנונימיים? למה לא להנות מהפרסום וההצלחה?
"אין סיבה מסוימת. לא גילו מי אנחנו וככה זה נשאר".
עלו טענות שאתם צופים מראש בתכנים וכותבים את הטקסטים לפני שאתם מצלמים. יש אמת בדברים?
"לא כתבנו או צפינו בשום סרטון מראש. זה אלתור תוך כדי צפייה. אנחנו בוחרים תכנית בעלת פוטנציאל, בדרך כלל תכנית רצינית מדי או כזאת שלוקחת את עצמה ברצינות, או תכנית ישנה, שהשנים עשו לה טוב מבחינה הומוריסטית, ואנחנו מתחילים לאלתר עליה כמה טייקים. בסוף אנחנו לוקחים את כל הטייקים ומוציאים מהם רק את הקטעים המצחיקים".
גם אם ההומור שלהם לא יצחיק אתכם, הצחוק שלהם בוודאי יעשה את העבודה. מתברר שהאחים ניסו בהתחלה להימנע מצחוקים על הסט אבל מהרגע שהבינו שהצחקוקים שלהם לא פחות מצחיקים מהדיבוב עצמו, הם לא מפסיקים לצחוק. "בגלל שאין תסריט ואנחנו לא יודעים מה הולך להופיע בסרטון, הדמויות עושות דברים לא צפויים שלא קשורים בכלל לדיבוב וזה מצחיק אותנו באותו רגע. במשך הזמן זה הפך להיות חלק מהקטע שלנו ואנחנו לא מוותרים עליו".
מה דעתכם על הביקורות הטיפה פחות מפרגנות שטוענות שההומור שלכם רדוד ושזה לא באמת מצחיק?
"תמיד יהיו אנשים שלא יתחברו. אחרי הכול זה נונסנס, לא בדיחות כתובות עם רעיון כלשהו, אז אפשר להבין".
"בסך הכל אכלתי את הדנוני ופתאום דפיקה בדלת"
ישבנו לשיחה עם תפרחת, הדמות הכי אהובה על מעריצי "דיבוב מצחיק", כדי לנסות להבין טוב יותר מה בדיוק הקטע שלה? "יש לי שכן, קוראים לו מושון. הוא עושה המון רעש כשהוא שומע אופרה בשעות מאוחרות", היא מספרת, "דפקתי לו בדלת ואמרתי לו: מושון, מה הסיפור שלך? דאז הוא אמר לי: קטעים איתך".
לא לגמרי הבנו. את לא חושבת שאת קצת מנותקת מהמציאות? את קופצת מנושא לנושא וזה מביע על חוסר מקצועיות.
"בשנות נעוריי, הייתי קופצנית. קפצתי על הרבה סוסי נהר עד שהם לא יכלו יותר בגלל הכובד, אז אמרתי להם טוב, פעם הבאה אל תקראו לי למשחקים שלכם. אני לא אבוא".
ספרי לנו קצת על המרואיינים שבאים אליך לתוכנית. איך את בוחרת אותם?
"אני לא בוחרת, חביבי. הם כופים את עצמם עליי. אני יושבת באולפן בשלווה ובשופי ופתאום מגיע מרואיין. בסך הכל אכלתי את הדנוני... ופתאום דפיקה בדלת מה נכנס? מרואיין שמאיפה הביאו אותו נשלח אותו לצינוק. יש פה צינוק."
אם מליין רוצה לבוא להתארח בתוכנית שלך ולספר לך איך הוא עשה בוחטי. תסכימי לארח אותו בלי בעיה?
"צריך שיהיה לו אורך רוח. הרבה פעמים הגיעו אנשים ללא רוח חיים לתכנית. לא הייתי מוכנה לדבר איתם. העפתי אותם לכל הרוחות".
היית אנונימית בישראל והיום את סלב. חשבת אולי לפרוש בשיא?
"אתה לא תגיד לי לפרוש פה, חביבי. לא מבינה מה אתה מדבר איתי. אני כאן על הכסא נדנדה שלי ופה מקומי".
בעוד 20 שנה מהיום את...
"מקימה ליין חדש "מזרנים ונהנים". כבר לקחתי מתכוני הצלחה ממליין סופרי והרעיון בדרך לשבור את השוק".
לסיום, רוצה למסור משהו לצופים האדוקים שלך?
"אהלן, שלום. תקנו דוקים ותשחקו בהם בחושך".