דלית שואלת: אני בת 32, לא מצליחה ליצור זוגיות וכבר רוצה ללכת לטיפול בנושא. ברור לי שלחץ לא יעזור, שהערך שלי לא יורד כי אני לא בזוגיות, ושאפשר ליהנות מהחיים גם ללא זוגיות, אבל עדיין , בשורה התחתונה- זה מטריד. אשמח לתשובה.
תשובה: היי דלית. אז את מוטרדת, יודעת שצריך לעשות משהו בנושא, אך עדיין לא עשית. יכול להיות שכך את נוהגת גם בתהליך החיפוש? האם גם שם את נוקטת בגישה פאסיבית? כדי שיקרה משהו צריך לעשות משהו כמו שאומר השיר: "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום" . חשבי מה הדבר הקטן הראשון שאת יודעת שאת צריכה לעשות כדי שזה יקרה ועשי אותו כבר היום (רצית ללכת לטיפול?) זה יכול להיות גם לפתוח כרטיס בג'יידייט, אולי להסתפר, או לומר לחברים שאת עכשיו מחפשת. לגבי מה שכתבת כאן, כדי להיות רגועה בתהליך החיפוש, הורידי את המילה "לחץ" מהלקסיקון. תת המודע שלנו לא שומע את המילה "לא" ולכן, כשאת מבקשת לא להיות לחוצה, את מקבלת את המילה הזו הישר לתודעה. בקשי דברים שאת כן רוצה. תיהני מהחיים ללא זוגיות, תוך כדי שאת עושה צעדים לקראת מציאת אהבה. שני את השורה התחתונה שלך מזו שכתבת ל: זה קורה לי. בהצלחה!
הידעת? שליש מהזוגות מצאו אהבה און ליין! מצאו את שלכם
דניאלה שואלת: היה לי חבר שלפני ששה שבועות עזב כי הוא טען שאני מלחיצה אותו, שהוא חייב חופש, שהוא לא בנוי לזוגיות ולא לצורך שלי לקבל ממנו עדכונים על כל דבר. הוא עזב אחרי שנה וחצי ואני משותקת. אני לא מצליחה להתגבר עליו ונמצאת בדיכאון מוחלט. מה עושים?
תשובה: לא קל, לא קל להיפרד. את נמצאת זמן קצר יחסית אחרי הפרידה ומתארת מצב רוח ירוד במיוחד. אני בטוחה שהאחריות שהחבר שם עליך על פירוק הקשר מכבידה גם היא ומעלה רגשות אשם מעבר לעצב, ולכן את מרגישה משותקת. לפרידה, כמו לתהליך אבל, יש שלבים. כדי להחלים צריך לעבור אותם. זה טבעי לבכות, לכעוס, לכאוב להתאבל. אבל כדי לצאת מזה, כדאי לעשות כמה דברים במקביל: קודם כל לחזור לפעילות שגרתית : עבודה, חברים , משפחה , ספורט. לפעמים יש לנו נטייה להסתגר ולהתרכז במחשבות העצובות מה ש"משבלל" אותנו יותר. דבר שני, אולי כדאי לשקול אימון / שיחה עם איש מקצוע כדי לעבד את המחשבות והרגשות שצפים, דווקא סמוך למועד הפרידה, כדי לצאת מחוזקים לדרך ולפתור דילמות. בבוא העת , יהיה לך יותר קל גם להבין את המתנה שקיבלת בפרידה הזו , ולמה היא הייתה חייבת לקרות. מה למדת ממנה. אבל בינתיים חשוב שתדאגי לעצמך ותתעודדי. סעי לך לסופ"ש מפנק, עשי משהו שמזמן רצית לעשות ולא יכולת. ורשמי לך את כל היתרונות בזה שהתפנה לך עכשיו זמן. החדשות הטובות הן שהזמן עושה את שלו, ושיש לך יכולת לחזור לחייך ממש עכשיו אם רק תמתחי את שרירי הפנים.
כפיר שואל: בזמן האחרון אני מרגיש שאשתי נרדמת בכוונה לפני כדי שלא נשכב. היא הולכת למיטה מוקדם, בזמן שאני צופה בטלוויזיה וכשאני מגיע לחדר השינה היא כבר עמוק בחלום. ניסיתי לדבר איתה על זה אבל היא פשוט טוענת שהיא עייפה מהעבודה ומהילדים אבל אני לא כל כך מאמין לה ולדעתי זה סתם תירוץ. מה דעתך?
תשובה: יש כאן ביצה ותרנגולת וחביתה. נתחיל מהסוף: אכן סיכוי טוב שאשתך עייפה מהעבודה ומהילדים, יש סיכוי יותר טוב , שהיא הייתה שמחה לדעת שאתה כן מאמין לה, ושאכפת לך. כשאתה מחליט שזה תירוץ , אתה מבטל את התחושות של בת הזוג שלך. אין פלא שהיא לא מחכה לך עם כותונת סקסית כשאתה חוזר מהעבודה. כשתפסיק ליחס לה כוונות זדון כמו "היא נרדמת בכוונה" ותתחיל לשים לב מחדש לדברים היפים בה, אולי תראה מה היא כן עושה כדי שלך יהיה נחמד ותפרגן לה על זה. וכשתפרגן לה על זה, ובערב תעשו משהו ביחד במקום שאתה תצפה בטלוויזיה והיא תכנס לבד לישון, יש הרבה יותר סיכוי לסקס.
רוני שואלת: אני בת 18 ואף פעם לא היה לי חבר. אני בחורה דיי ביישנית, ואני לא יודעת מאיפה הביישנות הזאת נובעת, לא רק ביחס לבנים, אלא גם בכללי. כל פעם כשאני רואה מישהו שמוצא חן בעיניי או כשמתחילים איתי, מהמבוכה אני נהיית קרה וסגורה, וממהרת "לנפנף? את הבחור. יש לך רעיונות איך לשנות את המצב הזה?
תשובה: כל יום הוא יום טוב להתחיל משהו חדש. את שואלת מאיפה הביישנות נובעת, ואני אומרת פחות משנה מאיפה, יותר חשוב איך את לוקחת את המבוכה למקום חדש וטוב לך. ממה שאת מתארת אני שומעת שמתחילים איתך. איזה כיף! לגבי המבוכה, מה שקרה זה שלמדת דרך התנהגות מאוד מסוימת שמופיעה כשיש מישהו שמוצא חן בעינייך. יכול להיות שבסיטואציה אחרת בעבר ההתנהגות הזו שירתה אותך. אבל היום , כשאת כן רוצה חבר, היא מרחיקה אותו ממך. בעצם תחושת המבוכה היא המצפן הפנימי שאומר לך : הנה מישהו שמוצא חן בעינייך! זה נהדר שיש לך מנגנון כזה שמזהה פוטנציאל. יש כ"כ הרבה אנשים שהיו רוצים לדעת מיד אם מישהו נראה להם ואת קיבלת אחד כזה. עד היום פעלת על "אוטומט", עכשיו זה הזמן לחשוב עם עצמך מה היית רוצה לעשות אחרת בפעם הבאה. הייתי ממליצה על צעד קטן כל פעם. למשל להתחיל מלהסתכל כמה שניות בעיניים. אחרי שתתרגלי לזה, להוסיף חיוך קטן. תני לעצמך לאט לאט להתרגל למעשים החדשים, כשאת מתכווננת מבפנים לגישה חדשה: לחום, קרבה ופתיחות.
רועי שואל: התחלתי לצאת עם בחורה מקסימה לפני חצי שנה. אחרי ארבעה דייטים הרגשתי שאני מתאהב בה בטירוף ואמרתי לה את זה. היא מצידה רק חייכה ואמרה תודה. מאז היא לא אמרה לי שהיא אוהבת אותי גם, למרות שאני אומר לה את זה לפחות אחת לשבוע. היא כן מראה לי אהבה אבל זה מעצבן אותי שהיא לא מסוגלת להוציא שלוש מילים. מה את מציעה?
תשובה: קודם כל אני שמחה לשמוע שאתה בקשר שיש בו אהבה שאתה חש ורואה אותה. זה לא מובן מאליו. אני בטוחה שהיית שמח לשמוע ממנה את שלוש המילים האלו שאתה כה אוהב, וכשהיא לא אומרת לך אותן אתה מתעצבן. כמה דברים לי אליך. ראשית , האם דיברתם פעם על הסיטואציה הזו? האם שיתפת אותה שגם אתה רוצה לדעת מה היא מרגישה כדי להרגיש בטוח יותר בקשר? לכל אדם יש את הקצב שלו, אתה הרגשת את ההתאהבות מאוד מהר וגם הצהרת עליה. יכול להיות שהיא אדם שלוקח לו קצת יותר זמן עם עצמה, להבין , להרגיש, להביע . יש לך אפשרות גם לפתוח איתה את הנושא הזה להסביר לה מה חשוב לך, וגם להמתין עד שזה יקרה. קח בחשבון שיש אנשים חמים וטובים שפחות מתקשרים מילולית ומביעים את האהבה שלהם בדרכים אחרות. אולי זכית באישה כזו?
אם גם אתם רוצים לשאול שאלה על דייטים, זוגיות וסקס, אתם מוזמנים להשאיר את שאלתכם בתגובות.
הכותבת היא מאמנת אישית ועסקית, בעלת מאסטר NLP ודמיון מודרך מחברת נקודותיים-מרכז לתהליכי זוגיות - המשמשת כחלק מצוות מומחי Jexperts מבית JDate
אלפי רווקים ורווקות עכשיו און ליין, כנסו להכיר