הידיד שהכניס אותי להריון

"נו, מה קורה? את כבר לא ילדה!" זהו ללא ספק המשפט הכי שנוא על נשים שחצו את גיל שלושים וחמש ועדיין לא מצאו את הגבר שלהן. הפחדים והלחצים שמלווים כל אישה שהשעון הביולוגי שלה מתקתק, עלולים לא פעם להוות את המכשול העיקרי בדרך אל החיים המשותפים. אם כבר ניסית הכל, ושום דבר עדיין לא קידם אותך אל עבר החלום הזוגי, אולי מידידך תבוא הישועה.

אם תשאלי את סיגל גשורי, מומחית למערכות יחסים, הגבר שאיתו את יוצרת פרי אהבה לא חייב להיות החתן שלך. גם סתם מכר או חבר שיש לך איתו אינטרקציה טובה יכול להיות זה שיגאל אותך מייסורי ההמתנה ויעביר אותך מהצד האפל והמיואש, אל הצד השלם והמסופק. איך בדיוק זה יקרה, כמה ולמה? אנחנו יודעים שסבלנות היא לא מילה זרה לך. קראי עד הסוף ותגלי הכל.

אלפי רווקים ורווקות מחפשים אהבה בדיוק כמוך ,כנסו להכיר

כשהתפנינו לכתוב כתבה בנושא, ישר נזכרנו בשירה של גלי עטרי "עוד מעט", שמדבר על נשים שמזדקנות בהמתנה דרוכה לנסיך שלהן בעוד זה נמצא ממש מתחת לאפן. גם כאן, כמו בשיר, הכתבה עוסקת בנשים שאולי מחמיצות משהו טוב שנמצא לידן, וגם כאן, הנשים "המפספסות", חצו מזמן את "גיל ההתלבטות", ומוצאות את עצמן בסוף היום מול חדר ריק, לבדן, עם תחושת החמצה גדולה ומכאיבה.

כשאנחנו שואלים את סיגל, אם לשלושה ילדים, מפתחת שיטת "סוף החיפוש" (שיטה המאמינה שהחיפוש עצמו מרחיק את האהבה) מחברת הספרים "לנשים בלבד" ו"מים רבים", למה שאישה תבחר באופציה לגדל ילד עם "שותף להורות" במקום לעשות זאת לבד מתרומת זרע, היא משיבה לנו בחיוך: " להורות משותפת טובה יש לא מעט יתרונות על פני הורות יחידנית גם מבחינת תחושת האחריות המשותפת להורים: אפשרות לילד ליהנות מדמות אב ואם שהיא חשובה מאד להתפתחות תקינה שלו וגם נשיאה מאוזנת יותר בנטל שכרוך בגידול ילד".

האמנם? אדם גדל בצורה טובה יותר כשאשר מולו ניצבות שתי דמויות מחנכות משני המינים?

כשקראנו באחד ממאמריה של סיגל שנשים לא מוצאות אהבה בגלל פחד עמוק שנמצא בתת המודע שלהן, הסתקרנו נורא. הרי ברור לכולנו שפחד הוא חשש טבעי שמלווה כל אדם בתחילת קשר זוגי. אתם יודעים, להאמין, לסמוך, להיקשר לאדם. זה לא עניין פשוט.

"יש כמה סוגי פחדים שניתן לסווג אותם למספר קטגוריות" אומרת לנו גשורי ואנחנו כבר מרגישים את זה הולך ומסתבך. "ישנו פחד מאיבוד עצמי בתוך הקשר: פחד מלאבד קריירה, עצמאות כלכלית, פחד מפגיעה במימוש חלומות, ישנו פחד מפגיעה: נשים שפוחדות מבגידה או נטישה, ופחד משיקול דעת רע, כלומר נשים שניהלו בעבר קשרים הרסניים ופוחדות "לחזור על הטעות".

אם כך, תהינו מה עושים. מתפשרים על משהו באמצע? לא מחכים לדבר הזה שהבטיחו לנו עם הפרפרים בבטן ותחושת הריחוף?
"החיים מלאים בפשרות" קובעת סיגל, "הרעיון הוא להתפשר על דברים לא חושבים בסולם האושר כדי לקבל את הדברים הכי חשובים בו. מה שאני אומרת כאן בעצם שאסור להתפשר על זוגיות. להיכנס לזוגיות כפשרה זה מחיר איום שהולכים לישון איתו כל לילה וקמים איתו כל בוקר והוא גורם לאותה ארשת חמיצות קבועה שאנחנו מכירים אצל חלק מחברינו וקרובינו".

זה לא סוד שגברים מתרחקים ממחויבות כמו מאש ונשים מחפשות אותה בנרות. כשיוצאים מתוך נקודת הנחה כזאת, נדמה שנקלענו למבוי סתום, רצונות מנוגדים. כששמענו שסיגל חושבת שהורות יכולה לסייע בעניין, התעקשנו להבין למה היא בדיוק מתכוונת: "כשגבר מכיר אישה שהיא כבר אמא לילדים, הוא פחות מרגיש חשש להיות איתה. לאישה כזאת אין את הלחץ להביא ילדים לעולם, וכך גם על הגבר פחות מופעל לחץ. ההורות של אותה אישה משמשת כמעין "מתכון הרגעה" לגבר שמצידו פתוח יותר לקשר".

אז זה מה שגברים רוצים לשמוע? "אני לא רוצה ילדים ממך, תירגע!" ואז הכל יהיה מושלם?
"קרה לי כבר עשרות פעמים שרווקות בשנות ה-30 המאוחרות הגיעו לאימון אישי אצלי ושינו את חייהן. זה אפשרי וגם קורה אבל דורש תהליך והתמסרות מצד האישה וכרוך ביכולת להאמין שאהבה היא אכן אפשרית באופן כללי. נשים אמהות לא מגיעות לקשר עם עניין בניהול משא ומתן, וזה מה שמעניק להן את היתרון הגדול על פני נשים שלחוצות על מיסוד קשר".

איך את מדריכה נשים שמגיעות להחלטה להביא ילד לעולם עם הידיד שלהן למשל? מה את אומרת להן? מה השלבים שהן צריכות לעבור מרגע קבלת ההחלטה?
"הורות היא החלטה אישית מהחשובות שנקבל בחיינו, ולכן צריך לעזור למתלבטות להקשיב לעצמן לנטרל את עצמן מלחצים חברתיים ומשפחתיים , לסייע להן לבנות תוכנית כלכלית שתאפשר להן לגדל את הילד כדי שחלילה וחס נשים לא ימנעו מעצמן הורות בגלל חשש מכסף . בסדנה יש מפגש עם גברים שמשקפים לאותן נשים את מה שהם מרגשים וחווים מהן במצבים הללו."

ומה בכל זאת את מציעה לנשים שלא מוכנות "לעשות את זה" עם הידיד שלהן ומחכות לאביר המזריע?
לקחת אחריות על חיי האהבה שלהן ולקחת את עצמן לטיפול קבוצתי או אישי. צריך להבין שאהבה אינה עניין של מזל . בדיוק כמו שהחור בשן לא מתקן את עצמו ועם ההזנחה הוא עלול להפוך לטיפול שורש, עקירה ושתלים, כך גם החור בלב לא מתקן את עצמו ועלול להתרחב וליצור בעיות גדולות יותר".

אל תישארו לבד, צאו לדייט עוד הערב