מת לדייט: באמונה שלמה

אם הייתי צריך לתאר את חיי האהבה והמין שלי במילה אחת, ללא ספק הייתי משתמש במילה "תסכול": אני מתוסכל כשמישהי מוצאת חן בעיניי והיא לא שמה לב אליי, אני מתוסכל מהמחשבה שאולי אני אשאר לבד לנצח, ואני מתוסכל מהעובדה שכבר עברו יותר מדי חודשים בלי שקיימתי יחסי מין ולדעתי כבר צומח לי קרום בתולים. ואם זה לא מספיק, סוג של נדלקתי על מישהי דוסית.

אני לא יודע אם זו הצניעות שמשכה אותי אליה, או העובדה שאין סיכוי שיצא מזה משהו בינינו, אבל יצא שבחתונה של חבר קרוב הייתי מרוכז כל הערב בבחורה שסביר להניח שחושבת שבולבול זה סוג של ציפור. אם כשמדובר במישהי חילונית כמוני אני לא יודע איך להתנהל, פה הדברים מסובכים אפילו יותר. מלבד העובדה שקשר כזה נידון לכישלון מלכתחילה, הבנתי שגם אם אני רוצה לנסות, אין לי מושג מאיפה להתחיל בכלל. אם כדי להתחיל עם מישהי חילונית כל מה שצריך זה כמה משפטי פתיחה שחוקים ובקבוק אלכוהול זול, אצל דוסיות זה עובד אחרת. והאמת, זה עובד כל-כך אחרת שאין לי אפילו שמץ איך זה עובד. על משפטי הפתיחה אפשר עוד איכשהו להתגבר, אבל מה עושים כשמכירים?

אלפי רווקים ורווקות מחפשים אהבה בדיוק כמוך ,כנסו להכיר

בעודי מחזיק כדור ריזוטו על קיסם (זו הייתה חתונה יוקרתית), בהיתי באותה עלמה חסודה רוקדת ברחבת הריקודים והבנתי: אין צדק בעולם. דוסית יפה היא כמו הגיטרות האלה בחנויות מוזיקה ששומרים אותן מאחורי ארונות זכוכית עם קרני לייזר ו-15 מנעולים: אתה ממש רוצה לגעת בהן ולנסות אותן, אבל אתה בכלל לא יודע לנגן, וגם אם היית יודע, אין סיכוי שהיו נותנים לך לגעת בהן גם ככה, ובגלל שאין סיכוי שכזה, אלא אם המשיח יגיע בזמן הקרוב, הסיכוי היחיד של מישהו חילוני להיות עם מישהי דתייה הוא לנסות להחזיר אותה בשאלה, או לחזור בתשובה בשבילה. אני על מרתון בובספוג בשבת לא מוותר, ואני מצפה שזה יהיה חשוב לב באותה המידה. בקיצור, היא תצטרך לחזור בשאלה בשבילי, ואני לא רואה את זה קורה.

עוד לא הספקתי לנגוס בפיסת הפוקאצ'ה המביכה שהגיש לי אחד המלצרים שהסתובבו שם, והמשכתי להפליג עם המחשבות שלי. נניח שהמזל האיר לי פנים והצלחתי לזכות בליבה של אותה, ובכן, דוסית. האם כאן תמו כל צרותיי? האם אפשר לבשר על בוא המשיח? כמובן שלא, כי בנות, לא משנה באיזה אל הן מאמינות, מה המוצא שלהן או באיזה מדינה הן מתגוררות, בנות הן זהות בכל העולם, ולכן לא רחוק היום שבו אוזמן לארוחת ערב אצל ההורים שלה, ולא אוכל להתחמק. נכון, ארוחות משפחתיות אצל ההורים שלה יכולות להיות מביכות גם אם היא חילונית, אבל אז זה הרבה יותר קל: מדברים עם האבא על כדורגל, ולאמא אומרים שהכל טעים לכם. גם העיגולים השרופים האלה שעוד לא הבנתם ממה הם בדיוק עשויים. אצל המשפחה הדוסית לעומת זאת, המכשולים גדולים עוד יותר: סביר להניח שיש לה עוד לפחות 5 אחים ואחיות חוץ ממנה, מה שמגדיל את הסיכויים שיש לה אחות יותר כוסית ממנה. בנוסף, כדורגל מעניין את אבא שלה כמו שאני מתעניין בכדורסל נשים, ולכן אצטרך לעשות שיעורי בית ולדבר איתו על עניינים של דתיים כמו כל מיני חיקויים של במבה וחנויות של כיפות במבצע. למה אלוהים, למה.

בשלב הקינוחים כבר הבנתי שכלום לא יצא מהעניין הזה, ובדיוק כשחשבתי לוותר, עלתה בי המחשבה שלפני שאני מתייאש ומרים ידיים, יכול להיות ששפטתי אותה לא נכון ושהיא בכלל דוסית לייט. מה זה דוסית לייט אתם שואלים? מעולה! דוסיות לייט הן כמו הפלאזמות האלה שמוכרים בשופרסל ובמגה: הן רק נראות כמו פלאזמות. בכל עיר יש כמה דוסיות-לייט כאלה, שהן כבר לא בתולות מגיל 16, יוצאות למסיבות בשישי בערב, ושבעצם חוץ מחצאית ספק ארוכה ספק קצרה ולבוש קצת צנוע, הן כמו שאר הבחורות שאמרו לי "לא" במרוצת השנים.

כמובן שבסוף לא ניגשתי אליה, כי בדיוק שהתכוונתי לעשות צעד לקראתה הגיע מישהו שהיה כנראה בעלה או חבר שלה או משהו אחר שהיא מתנשקת איתו, והבנתי שגם הפעם משיח לא בא, ובטח לא מטלפן. תחיית המתים? כשהמשיח יבוא, אני רוצה שהוא יחזיר לי את כל הצ'קים שנתתי בחתונות של חברים. אפילו דייט לא יצא משם.

אל תישארו לבד, צאו לדייט עוד הערב