במערכות יחסים יש הרבה מאוד מיתוסים, אחד מהם והשנוא עליי ביותר הוא "זוגות שאוהבים אחד את השני וטוב להם לא אמורים לריב". כל אחד מכיר את הבחור או הבחורה הזאת, אלה שמתגאים בעובדה שהקשר שלהם נטול ריבים ומלא באהבה, הרמוניה ופרפרים שעפים סביבם. מעבר לעובדה שהזוגות האלה הם ב-top 5 ברשימת "הזוגות שצריך להרוג", אני לא מאמינה להם אפילו לשנייה. נכון, מתוקף היותי אדם סקפטי אני נוטה שלא להאמין להרבה דברים. אבל במקרה הזה זו לא נטייה, אלא סירוב מוחלט להאמין ששני אנשים שונים אחד מהשני שמערבבים את חייהם יחד, יכולים להעביר תקופות חיים שלמות בלי לריב.
האמת היא שכל הזוגות רבים. כולם מגיעים בזמן זה או אחר לאי הסכמה שברוב המקרים תהפוך לריב. קולני יותר או פחות זה כבר תלוי-זוגיות. יש זוגות שמסוגלים לנהל ריב בצורה בוגרת, מאופקת, להעביר את אי ההסכמה שלהם בדרך הנכונה. תתפלאו, אבל אפשר לריב כך שבסופו של דבר הריב הזה לא היה לחינם, כך שנוכל לעבור הלאה מהריב, להחלים ממנו ואפילו ללמוד ממנו ולשפר את עצמנו ואת הזוגיות שלנו.
אז איך רבים נכון?
הידעת? שליש מהזוגות מצאו אהבה און ליין? מצאו את שלכם
אם תשמרו בבטן תקבלו צרבת
מעבר לצרבת (אכן מחלה קשה), לשמירת דברים בבטן יש תוצאות אפילו גרועות יותר. כאשר אנו מתוסכלים מדבר מסוים ושומרים בבטן, כידוע התחושות לא נעלמות אלא נאגרות. כתוצאה מזה, כל התסכולים יצאו בהתפרצות. העניין הוא, שכאשר מדובר בהתפרצות , אתם לא באמת שולטים בה. כל דבר הכי קטן עלול להצית את ההתפרצות, אפילו דברים שלא קשורים ישירות לתסכולים הפנימיים הספציפיים שלנו. כשלא שומרים בבטן, יש לנו שליטה מלאה על מתי הדברים יצאו ואיך. לכן תמיד כשעולה תסכול או אי הסכמה מסוימת, עדיף לבחור את הזמן המתאים ולשחרר אותו לאוויר העולם. כך גם לא תקלעו לריב מטורף וגם לא תקבלו צרבת.
לדבר לעניין
כשמדובר בריבים, אחד הדברים החשובים ביותר הוא להישאר קונקרטיים ו"נאמנים" לריב. זה ממש לא הזמן להכניס לוויכוח דברים שלא קשורים בהכרח לנושא שעומד על הפרק. אם יש עוד דברים שמציקים או יושבים על הלב, אפשר להכניס אותם לשיחה בה הם רלוונטיים ולהישאר קונקרטיים לריב הנוכחי. אם הבגדים שעל הרצפה, הכלים בכיור, האיחורים הבלתי פוסקים אינם רלוונטיים לריב על ההברזה מאתמול, ממש אין צורך להכניס אותם לשיחה. כדאי להימנע גם מנימה מתנשאת או שיפוטית על מנת לא לגרום לצד השני לפתח אנטגוניזם אוטומטי כלפיכם. חשוב לזכור שלכל דבר יש זמן ומקום, למילים קשות ועקיצות מתחת לחגורה אין מקום בריב שהשאיפה היא לצלוח אותו.
לשקול מילים
אם יש דבר שכל ערס יודע זה שכדאי לשקול מילים. מילים יכולות להיות כואבות יותר מכל בוקס ומכל סטירה. אין אפשרות לקחת אותן בחזרה וזה הדבר הקשה ביותר, לדעת שאמרת דברים לא במקום כשהיית בפרץ עצבים לא הגיוני. גם אם תתנצל וגם את תכחיש כל כוונה שמאחוריי המילים שאמרת, הצד השני לא ישכח בכזו קלות את הדבר שאמרת. תמיד כדאי לדבר באיפוק, לדאוג שלא יצאו לך מהפה דברים שלאחר המריבה תתחרט שאמרת, וכשאתה כבר מדבר ואומר, לומר דברים שבלב שלם תוכל לעמוד מאחוריהם. אם מגיעים למקום שבו אתה מרגיש שהעצבים והלחץ ישיגו אותך ואתה עלול לומר דבר או שניים שיכולים לפגוע, כדאי לקחת נשימה ארוכה, להירגע ולהמשיך בשיחה.
צחוק הוא התרופה הטובה ביותר
ריבים זה דבר מאוד רציני. רציני מאוד. רציני מידיי. כשלוקחים ריבים ברצינות תהומית לכל מילה יש משקל כבד מאוד. כל מילה פוגעת, ובקונוטציית ריב היא תפגע פי שניים. ולמי שחושב שלהומור אין מקום בריבים, יש לי בקשה קטנה כשהרוחות מתלהטות נסו לזרוק איזה משפט מצחיק כדי לשבור את הקרח. ברגע שהמשפט או ההערה המצחיקה נזרקת לחלל האוויר, אותה רצינות תהומית מעט מתערערת. אתם יכולים אפילו למצוא את עצמכם צוחקים ביחד ומשחררים את אותם הורמונים שיגרמו לכם מעט להירגע ולראות אחד את השני באמת, בלי הצעקות וההאשמות הבלתי פוסקות.
כוחה של נגיעה
בריב, לרוב צד אחד יתבצר בעמדתו ויישאר שם עד שהצד השני יודה בטעותו. ועדיין, ריב לא חייב להיות קרב אגרוף. הצדדים לא צריכים להתבצר בשני הקצוות של הזירה ולהטיח האשמות זה בזה. אפשר גם אחרת. נסו להתקרב אחד לשני, נסו לגעת, אפילו ליטוף הכי קטן יכול להפוך ריב של שעות לריב של שעה. נכון, ברגעי כעס הדבר האחרון שבא לך הוא סשן מזמוז סוער אבל, תתפלאו לגלות שלמגע אדם יש כוחות גדולים מאוד. ליטוף על הכתף יכול לסלק את הכעס, נשיקה על הלחי יכולה להפוך אדם עצבני לאדם מחייך והכי חשוב, בנגיעה יש את האהבה שברגעי ריב הפה שלך לא יכול להפיק.
קחו פסק זמן
מניסיוני ולצערי הרב, אני יודעת שריבים יכולים להימשך שעות. אפילו ימים במקרים קיצוניים. כשאתם מוצאים את עצמכם בסשן ריב וצעקות, לפעמים הדבר החכם ביותר שאפשר לעשות הוא לקחת הפסקה אחד מהשני. לעצור הכל אין פרושו לסגת ואין זה אומר שוויתרת על עמדתך. זה פשוט אומר שאתם מבינים שלפעמים רצף עצבנות של שעות מוציא אותך מפרופורציה ועלול להכניס אותך עמוק יותר ויותר אל תוך הריב. כדאי ברגעים כאלה לעשות "פוס משחק", להסביר שצריך אוויר. לקחת נשימה, לשתות כוס מים ולתת לראש טיפה שקט לעכל, לחשוב ולהבין. אחרי ההפסקה הזאת תהיו יותר רגועים ומפוקסים בעיקר וכל היתר יתנקה מעצמו.
לשבור את המיתוס במיטה
מאז ומתמיד שמעתי את המשפט "אסור ללכת לישון כועסים", האמנתי במשפט הזה ואימצתי אותו אל ליבי. המשפט המקולל הזה, זה שגרם לריבים שלי להתארך אך תוך הלילה, עשה לי הרבה יותר רע מטוב. מצאתי את עצמי בתוך ריבים של שעות, עייפה ועצבנית אפילו יותר מחוסר שינה, צועקת דברים לא הגיוניים והכל כי אסור לי להיכנס למיטה עם מישהו שכועס עליי או אני עליו. ואין לי דרך מתוחכמת להגיד שטויות במיץ עגבניות. אפשר להכריז גם במקרה הזה, "בוא נלך לישון ונדבר מחר". וכן, להיכנס למיטה כשאתם כועסים אחד על השני, לתת לעצבים לצאת בצורת כמה שעות שינה טובות ולהתעורר בבוקר הרבה יותר רגועים ויכולים להמשיך את השיחה כששניכם ישנתם על זה ואולי הבנתם כמה דברים בדרך. יתרה מכך, לפעמים השינה המשותפת יכולה לעזור אפילו שאתם באמצע ריב. השינה יחד, בה יש קרבה פיזית, יכולה אפילו לעזור. ואני בטוח לא אופתע אם תוך שינה אחד מכם יגשש את דרכו אל עבר השני ויתקבל בחיבוק חם של שולם.
אלפי רווקים ורווקות מחפשים אהבה בדיוק כמוך ,כנסו להכיר
