מת לדייט: למכירה- רווק בודד

לכל אחד יש בחבר'ה שלו את הזוג המיתולוגי הזה שנמצא כבר שנים יחד, ושכולם בטוחים שבסוף הם יתחתנו. אתה יודע שלא משנה לאן תצאו או איפה תשבו, הם תמיד יבואו ביחד, אתה גם יודע שכשכולם יחזרו הביתה ואתה תחזור לבד הם ילכו לישון אחד עם השניה, ואתה תמיד תחשוב שכיף להם נורא כי למרות כל הדיבורים והשטויות, גם אתה רוצה קשר רציני כזה. כזה כמו שיש להם. כזה שגורם לך לקנא.

ואז יום אחד אתה שומע שהם נפרדו. ככה סתם. בלי סיבה. ועם כמה שעצוב לך, יש בך גם צד שמח. כי פתאום אתה מגלה שלא הכל שם היה כמו שחשבת. ושהם לא שכבו כבר יותר משנה. ושהיו שם גם בגידות. וריבים. ושפעם אחת הוא לקח אותה לצימר שלא הייתה בו אפילו פלאזמה, אלא סתם טלויזיה רגילה כזאת ושהם ישבו בכיור של המטבחון כי הג'קוזי היה מקולקל. ושגם שם, בצפון הרחוק, הם לא שכבו, ושגם כשהם היו שוכבים היא הייתה חושבת על יון תומרקין ולו לא היה נעים לשאול מי זה בכלל היון תומרקין הזה ולמה יש לו שם של סבון כלים.

הידעת? שליש מהזוגות מצאו אהבה און ליין? מצאו את שלכם

עם המחשבות האלה התחיל השבוע שלי, בעודי מחפש אחר אותה אחת ויחידה שתיסע איתי ביום מן הימים לצימר. אני יודע, זה מצחיק שאני חושב על קשרים שנגמרים כשהפעם האחרונה שחיבקתי בחורה הייתה לפני חודשיים כשחילקו חיבוקים חינם ברוטשילד, והפעם האחרונה שנישקתי בחורה הייתה בשישי האחרון כשאמא שלי ממש שמחה לראות אותי (בלי לשון אמא, דיברנו על זה כבר), אבל דווקא שיחה עם שירות הלקוחות של חברת האינטרנט מסויימת נטע בי תקווה.

מסיבה שאינה ברורה לי, השכנים שגרים מעליי החליטו, אחרי חודשים רבים, לחסום את הראוטר שלהם עם סיסמה. אחרי לילה ארוך של ניחושי סיסמאות, של בירור תאריכי הלידה של כל דיירי הקומה מעליי ושל עוד ניחושי סיסמאות כושלים, נאלצתי להתקשר לאחת מחברות האינטרנט ולהתחבר אליה על מנת שאוכל ליהנות מהטור המדהים הזה כשהוא יפורסם.

"מוקד מכירות שלום, מדברת נועה". הקול של נועה היה כל-כך מתוק ונעים שהיא באותה המידה הייתה יכולה לענות ב"יש לי טחורים, איך אפשר לעזור?" ועדיין הייתי נשבה בקסמה. בהתחלה קצת גמגמתי, אבל מהר מאוד אזרתי אומץ, אמרתי לה שאני רוצה שיהיה לי אינטרנט בבית ואז היא אמרה "אין בעיה, אבל הגעת למחלקת שיחות לחו"ל. אני מיד אעביר אותך למחלקת האינטרנט". לא הספקתי לעכל מה קורה ובאוזניי כבר התנגן שיר קלאסי מחורבן, שאם המלחין שלו היה יודע שזה יהיה השימוש שלו ביום מן הימים הוא היה טורח להלחין ג'ינגלים לטמפונים. בקיצור, נועה נעלמה.

שלמה ארצי שר על כך שהביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם, אבל הוא פספס את הנקודה היותר חשובה: גם הביקוש לאינטרנט לא מסתיים אף פעם. ניתקתי את הטלפון, חייגתי את המספר שוב, וחיכיתי לקולה הערב של נועה. "מכירות שלום, מדבר יעקב". או שנועה הספיקה לשנות את השם ולעבות את הקול שלה בחמש דקות, או שבמוקד שם יש עוד נציגים חוץ ממנה. "אההה... שלום, דיברתי עם נועה והשיחה התנתקה, אתה יכול בבקשה להעביר אותי אליה?" אמרתי בקול מתנצל, ובדיוק כשחשבתי שהנה נועה מגיעה, יעקב אמר לי שאין שם בכלל נועה. ניתקתי במהרה.

החלום שלי כמעט התנפץ, ואז חשבתי לעצמי שאולי היא אמרה "נועם" ולא "נועה" ואני לא שמעתי טוב. אז התקשרתי שוב לשאול אם יש שם נועם, ואמרו לי שאין נועם אבל יש מונה ושהם יעבירו אותי אליה. כבר לא היה לי מה להפסיד, ולמרות שהייתי בטוח שעם שם כמו מונה אני אשמע נביחות מהצד השני של הקו כשהיא תענה לי, נתתי לזה סיכוי. מונה לא ענתה, אבל הגעתי למשיבון הקולי שלה, ולפי הקול אני בטוח שזו לא הייתה נועה. או איך שלא קוראים לה.

אז נועה, או נועם, או שולה, או מי שלא תהיי לעזאזל, דעי שאני מחפש אותך. אני לא אוכל לחיות עם המחשבה שלנצח תישארי אשת המכירות המסתורית. אני מבטיח בפעם הבאה לשנן היטב את שם הנציגה שעונה לי ולבקש ממנה מראש שלא משנה מה, שלא תעביר אותי הלאה בלי רשותי. איוב גרסת שנת 2013. זה לגמרי אני.

אל תשארו לבד, צאו לדייט עוד הערב