אמא, ילדה רעה!

קשה להשתחרר מסטיגמות, על אחת כמה וכמה כשהן נכונות. גם אני מצאתי את עצמי תוהה עד מתי אוכל להסתיר את החברה שלי מאמא. "מתי תכיר לי את אמא שלך? אני בטוחה שנסתדר, אני טובה עם אמהות", חברה שלי אומרת ואני כבר מדמיין אותה שרויה על הגריל של אמא שלי שרק מחכה לטרוף אותה. אז לא מותק, את אולי ידידותית למשתמש, אבל עם אימא שלי אין לך סיכוי.

מי התחיל את הסכסוך הזה? האם אמהות באמת מתנכלות לכלות שלהן או שמא הכלות הן שלוקחות פיקוד על הבן ומשבשות את טיב היחסים שלו עם האימא? על מנת לבדוק את הנושא, נפגשתי לשיחה עם חמות שיש לה כוונות טובות אבל הכול יוצא לה רע, יעידו על כך 3 בחורות תמימות שנסו על נפשן אחרי שהכירו אותה ו-2 שיש להן טבעת על האצבע וכבר לא יכולות להסתתר.

אל תישארו לבד, צאו לדייט עוד הערב

"לא עשיתי כלום", טוענת החמות מרים, שמעדיפה להשתמש בשם בדוי כי היא יודעת מה יצפה לה שם בחוץ ברגע שתסגיר את עצמה, "בסך הכל דיברנו על פלטות לשיניים והרגשתי צורך לשאול את החברה של הבן שלי למה היא לא עשתה לעצמה פלטה? היו לה שיניים עקומות, זו לא אשמתי".

זה נשמע שאת מתאכזרת לחברות של הבנים שלך.
"ממש לא. אני אומרת את מה שאני חושבת. לאקסית של הבן הצעיר שלי היו שיערות ברגליים והמלצתי לה להוריד אותן. נכון שבקושי הכרנו, אבל חשוב לי שהיא תכיר בפגמים שלה".

כשניסיתי להבין מה מניע את מרים, אמא לשניים, להתנהג כך לבנות הזוג של בניה, זאת התשובה שהייתה לה: "אני לא חושבת שהן מספיק טובות בשביל הבנים שלי. כל האימהות מרגישות ככה. בסופו של דבר אני אוהבת אותן, חיה איתן בשלום, אבל לא פרגנתי בהתחלה. לא תמצא אותי מפרגנת. זה נובע מדאגה לבן שלי. אני רוצה שיהיה לו טוב".

ההתנהגות שלך לא מרתיעה את הבן שלך מלהכיר לך את החברה שלו?
"זה מרתיע. אחד הבנים שלי סירב להכיר לי את החברה שלו עד שהוא ידע שהם הולכים להתחתן. היו לו גם שתי חברות שהחליטו להיפרד ממנו בגללי".

יש חמות שפרצופן האמיתי נחשף רק לאחר החתונה. עכשיו כשאת חלק מהמשפחה שלו, היא כבר לא צריכה להתחנף אליך, להתלבש יפה כשאת מגיעה לבקר ולהיות נחמדה. קבלי את פרצופה האמיתי של אימא שלו: גברת תעשי-מה-שאני-אומרת-לך-ותסתמי.
מרים מודה שגם עם הכלות שלה היא לא מסתדרת, אבל הן ידעו טוב מאוד למה הן נכנסות.

איך את מגדירה את היחסים עם הכלות שלך?
"טובים. הן כמו הבנות שלי. סולחת להן על הכול ומבינה אותן. איך אומרים? כבדיהו וחשדהו".

יחסים טובים, אבל "כבדיהו וחשדהו"? פירוש מעניין לטיב היחסים שבין חמות לכלה. על מה יש לך לסלוח להן?
"שהן פגעו בי. הן זרקו הערות, התנהגו לא יפה. אחת הכלות שלי קמה מהשולחן להרדים את הילדה שלה ברגע שהגשתי אוכל. אני עובדת כל כך קשה, מכינה אוכל ל-20 איש, והיא קמה מהשולחן? היא עושה לי בכוונה? היא גם התעצבנה שהערתי לה על זה והפצירה בבן שלי שיקום כי היא רוצה ללכת. הבלגתי על התקרית הזאת, כי אנחנו משפחה וחשוב לשמור על יחסים טובים".

במאבק הכוחות שבין החמות לכלה, מרים מאמינה כי לה יש זכות מלאה להעיר הערות ולהתערב בחייהם של בנה וכלתו, אך כשזה הפוך- זה לא בא בחשבון. "אני מעירה כי יש לי ניסיון והכלה שלי צריכה ללמוד ממני. אם אני מתערבת בגידול בתה, כנראה שאני יודעת מה אני אומרת והיא צריכה להקשיב".

במחקרים שערכה ד"ר שרה ברסלרמן, נמצא כי יחסי חמות-כלה הם יחסים בעייתיים, ללא קשר לתכונות האישיות של החמות והכלה. כדי למנוע חיכוכים, מומלץ לחמות ולכלה לקיים כבר עם תחילת הנישואין דיאלוג לגבי היחסים ביניהן והציפיות ההדדיות מהקשר החדש. בשיחות אלו על הכלה ליצור גבולות ברורים בין משפחות המוצא והתא המשפחתי החדש שנוצר ברגע שהיא נישאה לבנה, ועל החמות להכיר בגבולות האלו ולכבדם. גם על הגבר מוטלת משימה לשמור על מערכת יחסים תקינה עם הוריו, כדי שהם לא יחשבו שהכלה היא זאת שמרחיקה ביניהם.

כדי לשמור על יחסים תקינים, חשוב להימנע מהתערבות של האחת בחיי השנייה, להימנע מביקורת ודברי גנאי ומניסיון לשנות האחת את השנייה. עליהן לקבל האחת את השנייה על כל מגרעותיה ואם יש לאחד הצדדים טענות, עליהן לפתוח אותן בשיחה ישירה ולא להשתמש בבעל/בן כמגשר, והכי חשוב- לא להשתמש בנכדים ככלי מאבק. גם מרים מודה שמי שבאמת מעניין אותה בקשר עם כלתה, הם ילדיה. "רק שתתן לי לראות את הנכדים שלי. מעבר לזה, היא לא מעניינת אותי. סתם אנטיפטית".

אלפי רווקים ורווקות עכשיו און ליין, כנסו להכיר