שאלת המחקר: האם בחג הזה אוכל סוף סוף לומר לדודה חווה שיש לי מישהי?
השערת המחקר: שום דבר רציני לא יכול לצאת מהאושופיזין בסוכות.
שלב ראשון, הנסיבות: את רעות פגשתי בסוכה המפוארת (זה נראה כמו מאהל של קדאפי) של קרובים רחוקים שמעולם לא פגשתי. כל הסצינה הרגישה לי כמו לשבת בשולחן של הכובען המטורף מעליסה בארץ הפלאות. לא רק שהגעתי באיחור, מתנשף מריצה - קצת כמו השפן הממהר, הייתה שם גם עליסה. בסוף השולחן התיישבה רעות, בשמלה כחולה, ממש כמו של הילדה מהסיפור, עם סרט פפיון לשערה. היא הייתה איזו בת דודה של קרובה של הדודה של סבתא שולה, ושמחתי שאין ביננו קרבת דם. ניחוחות האתרוגים מסביב לא הפריעו לשתי החיות שהיינו מלרחרח אחד את השנייה עם העיניים. בזמן שסבא שלי ניהל את הברכה על ארבעת המינים, אני ורעות (זה היה השם האמיתי של עליסה) חייכנו זה לזו. מהרגע ששנינו הבנו שיש עניין שצריך להבין בינינו, נוצר משחק של פרצופים, כשפעם אני עיוותי את הפנים ופעם היא, ומיותר לציין שגם כשהיא עיוותה את פניה היא נראתה יפהפייה. הרגשתי ששאר האורחים רחוקים מאיתנו, וכאילו שרק אני ורעות יושבים בסוכה.
אל תישארו לבד, צאו לדייט עוד הערב
שלב שני, סוכה של הורמונים
לאחר שעתיים של ברכות, שיחות סרק ושאר חפירות מצד יושבי הסוכה, התפנו כולם לאכול אבל התאבון של רעות ושלי היה למשהו אחר. בעצם לא החלפנו מילה עד שכולם היו ממש עסוקים באוכל ואז יצאנו לעשן, בערך באותו הזמן. "אז מה, סוכות וכאלה?" היא אמרה, בניסיון לפתח שיחה. והשיחה אכן התפתחה. דיברנו על דת, אמונה וגם על דברים שטחיים כמו הפרידה של נינט ויודה, עד שפתאום קלטתי שבחצר עומדת סוכה ריקה של השכנים. אני ורעות החלפני מבטי זימה כשנינו מבינים מה אנחנו מתכננים. נכנסו לסוכה, וללא מילים התחלנו לגעת זה בזו ולהתנשק. כל סה זה בא בליווי המתח הזה באוויר שמישהו מהאושפזין בסוכה המשפחתית שלנו יראה או ישמע אותנו. זו הייתה התחמרנות חגיגית וחייתית. היא טרפה אותי כמו שועל שתפס לו חולד קטן והוא מתכוון להנות ממנו עד הסוף. היא קפצה עלי ונפלתי לדשא, גם אז מנסה להיות בשקט. זה התחיל להרגיש כמו סצינה מאסקימו לימון וחששתי שבכל רגע דודה חווה תיכנס ותצעק בתדהמה במבטא פולני.
תוצאות הניסוי
למזלנו, אף דודה לא הפריעה לנו. אחרי שסיימנו במהירות את הסקס, חזרנו לסוכה. המשפחה נראתה די עייפה מהאוכל. אף אחד לא שאל לאן נעלמנו, או למה אנחנו מזיעים כל כך. כולם התחפפו מהר, אבל רעות ואני נשארנו בסוכה כמעט עד הזריחה. דיברנו כל הלילה עד שנרדמנו בסוכה של המשפחה, מתחת לקישוטי שרשראות ולשמש החג העולה.
מסקנת הניסוי
מובן שאי אפשר לבנות על סעדות חג כמקום למפגש רומנטי. לרוב זה לא קורה, ובדרך כלל דווקא האנשים שאתה לא רוצה לפגוש יישבו לידך ויבקשו שתעביר להם את הטשולנט. אבל לפעמים המציאות עולה על כל דימיון ואתה יכול להרגיש שיש סיכוי לאהבה. אז אם זה פתאום בא וזה מבעבע מתחת לפני השטח, הכי טוב זה לנסות למצות את זה כמה שאפשר באותה הזדמנות, לפני שנהיה לא נעים משאר המשפחה, לפני שמתחילים לחשוב על זה יותר מידיי. באתם לארוחת חג והייתה שם מישהי שעניינה אתכם? מישהו? הערב פתאום נראה קצת אחרת? תמשיכו את הלילה אל תוך הבוקר עד שהשמיים ינעלו עבורכם לפחות חווית היכרות חדשה, ואז תרגישו באמת מה זה יום חג.
הידעת? שליש מהזוגות מצאו אהבה און ליין? מצאו את שלכם