הרבה לפני שהמודלים לחיקוי של הילדים הפכו להיות כוכבי ריאלטי (שאלוהים יעזור לכולנו), הילדים הושפעו מדמויות מסיפורים ואגדות שאמורות היו להיות הרבה יותר תמימות. הרבה נאמר על ההשפעה של האגדות על הילדים, על המוטיבים החוזרים ונשנים של הנסיכה היפה, הנסיך האמיץ, המכשפות, האמא החורגת המרשעת, האבא הלא ברור (Daddy issues?) והחתונה בסוף הסיפור שנדמה שפותרת את כל הצרות בעולם. אך אחד הדברים המרכזיים באותן אגדות, זהו השפעת מודל הזוגיות ו"יחסי נסיך נסיכה" שעודדו את האמונה באותו סיפור אהבה מושלם, שלא באמת קיים במציאות.
הסרטים המוכרים של דיסני בולטים במיוחד, משום שהם מיתגו את הנסיכות והפכו אותן למוקד הערצה ואולי אף סוג של מודל ביחסים. מודל זה הוא כמובן מאוד מיושן, וסביר להניח שהיום סיפורי האהבה האלה היו נראים אחרת לגמרי. אז איך אותן נסיכות היו מתנהגות היום? איך היו נראות מערכות היחסים שלהן ואיפה אפשר למצוא נסיך?
היפה והחיה:
האגדה מספרת על בחורה יפיפייה (בל) שמצליחה להתאהב בחיה רק בזכות האופי שלו. כך נשבר הכישוף, הוא הופך לנסיך יפה תואר (איך לא) והם חיים באושר ועושר. ביץ? פליז, אופי לא בבית ספרנו. במציאות של היום בל לא כזאת תמימה. סביר להניח שמבט ראשון בארמון המפואר של החיה עם כל הריהוט והפריטים היקרים (לא צריך להיות גאון בשביל להבין שפמוט מדבר במבטא צרפתי שווה הרבה כסף), כבר הבהיר לה שהוא האחד, עוד לפני שראתה בכלל איך הוא נראה. אז אם תחפשו את בל היום כנראה שתמצאו אותה בעונה הבאה של מעושרות.
שלגיה:
שלום לבחורה שהתייאשה לחלוטין מגברים. שלגיה זו מישהי שמבחינתה כל התפוחים רקובים והיא עברה לה ליער (או סתם לאיזה מושב בצפון), רחוק מהציוויליזציה וסצנת חיי הלילה. אז נכון, שלגיה של האגדה הוברחה לשם על ידי הצייד ששלחה אמה החורגת, אך ניתן לטעון שגם שלגיה של היום הוברחה, פשוט על ידי יוקר המחייה במרכז והגברים התל אביביים. ומה תפקידם של הגמדים בכוח? טוב נו, זה תמיד נחמד שיש מישהו שהורג את הג'וקים.
היפייפיה הנרדמת:
היפייפיה הנרדמת או בשם שדיסני נתנו לה, אורורה, זאת מישהי שמאוד אוהבת את החבר שלה. עד כמה היא אוהבת אותו? עד כדי כך שרוב הזמן שלה בלעדיו, היא דיי רדומה, עד שהוא מגיע כמובן, מעיר אותה והם פורצים בסשן סקס לוהט. היא לא משקיעה בחברות שלה מאז שהיא איתו, היא כבר בקושי יוצאת בלעדיו, וחיה רק בשבילו. בגרסא המוגזמת (והעצלנית) שלה היפייפיה הנרדמת אפילו כבר לא הולכת לעבודה, היא פשוט ישנה כל היום עד שהגבר שלה בא הביתה.
הנסיכה והצפרדע:
הרבה דברים אפשר להגיד על בחורה שמדברת עם צפרדעים ומנשקת אותם בציפייה שיהפכו לנסיך, אבל דבר אחד בטוח- סחית היא לא. היא לא מחפשת איזה רואה חשבון מבית טוב שתוכל לרכוב איתו אל עבר השקיעה ביחד עם שלושת ילדיהם העתודאים. יתר על כן, הבחורה הזאת הבינה כבר ממזמן שאת הנסיך שלה יהיה לה הרבה יותר קשה למצוא כשהיא פיכחת וצלולה. כך, לא תמצאו אותה לחוצה למצוא נסיך או מסתובבת במקומת מיוחדים בשביל למצוא אותו. היא כבר תסתדר, איפה שהיא לא תהיה.
סינדרלה:
סינדרלה הייתה בטוחה שאחרי שמצאה את הנסיך היא תפסיק עם עבודות הבית, שהטילו עליה אמה החורגת ואחיותיה הכונפות. אלא שחלומות לחוד ומציאות לחוד. סינדרלה של היום בטח הייתה עושה ספונג'ה, שוטפת כלים ומקפלת כביסה, בזמן שבעלה הנסיך היה מקסימום מוריד את הזבל. מדי פעם אחיותיה היו קופצות לביקור ואז סינדרלה הייתה משקרת שמי אחראי לניקיון המופתי היא בכלל העוזרת, או אם תרצו- פיית הניקיון.
הגיבן מנוטרדאם:
טוב, אז אזמרלדה לא באמת הייתה נסיכה, קוואזימודו (הגיבן) בטוח שלא נסיך, ולמרות שזה נחשב לאחד הסרטים היותר קודרים של דיסני, יש בסיפור המון קסם. אזמרלדה הצוענייה שלא מחכה לאף גבר שיציל אותה ונחלצת בעצמה לעזרת החלשים ומוכי הגורל (קוואזימודו), היא היום בטח סוג של פעילה חברתית, נלחמת עבור אלו שיש להם פחות מזל בחיים, צועדת בכיכרות, או שאולי היא פשוט מורה לחינוך מיוחד. בכל אופן, באורח פלא היקום גומל לה על הטוב לב שלה (אבל רק בגרסא של דיסני- בסיפור המקורי הורגים אותה) והיא מוצאת את עצמה בסוף עם בן זוג שרמנטי, חזק ונאה, ידיד נפש מעוות ועז מקפצת (כי מי איתנו לא צריך עז בחיים?).
