מה הקשר בין איך שאנחנו קונים מכשיר חשמלי לאופן בו אנו בוחרים בן זוג? הדרך בה כל אחד מאיתנו מתנהג כצרכן יכולה ללמד אותנו לא מעט על מה שהופך אותנו לבררנים מידי. כאלה שפוסלים שוב ושוב מועמדים פוטנציאלים לזוגיות.
כשאנחנו עומדים בפני קנייה גדולה, לרוב נבדוק ונשווה עלות מול תועלת באופן שיענה על הצורך לבחור טוב ובמילים אחרות לא לעשות טעות.
לעיתים אנחנו קונים לאחר סקר שוק קצר ואז מחליטים. אבל מה קורה לנו שאנחנו בודקים, ובודקים ובודקים עד שהבחירה הופכת למלאה ומסובכת ותהליך החיפוש הופך למסע לחקר השלמות?
כמו בקנייה גדולה, כך גם כשמדובר בליבנו אנחנו עשויים למצוא את עצמנו בדפוס בדיקה שבמקום לקדם אותנו להחלטה, מערפל את המיקוד, מוציא את שד ביקורתיות היתר ומשתק את היכולת לעבור את מחסום הדייטים הראשונים.
הפחד מלטעות ממש כמו בכל תהליך "קנייה" הוא זה שעומד זקוף ונמרץ מאחורי דפוס הבררנות. מה יקרה אם נבחר לא נכון? מה יקרה עם ניתן את ליבנו וניפגע? ואפילו מה יקרה אם זה יצליח ולא נדע איך להתמודד עם זה.
הפחד מלטעות הוא אחד הכוחות המניעים אותנו, הוא טבעי ולגיטימי וחלק ממנגנון הישרדותי חשוב. אז איך יודעים שהפחד הפך לבררנות יתר, כזו שגורמת לנו לפסול ולא לתת צ'אנס אמיתי לזוגיות?
סף כניסה ברור
אם יש לכם סף כניסה שקשור במראה החיצוני כמו "הוא חייב להיות גבוה" היא חייבת "להראות מצוין", זה עלול להוות מכשול. נחמד שאתם מכירים את טעמכם האישי, אבל אם זה גורם לכם לפסול על כמה סנטימטרים או קילוגרמים מישהו, וזאת למרות שחברכם הטוב הוא זה שרוצה להכיר ביניכם. יש סיכוי טוב שלקיתם בביקורתיות יתר, ביקורתיות שלא מאפשרת לכם לצאת מפנטזיה אוטומטית שמבלבלת בין עיקר לטפל ומונעת מכם את הסיכוי לפגוש ולהכיר את נפשכם התאומה.
אהבה לא ממבט ראשון
אתם שומעים את עצמכם קצת כמו תקליט שבור עונים כשחבר שואל אתכם אחרי דייט ראשון משפטים בסגנון "היא נראית נחמדה אבל לא התלהבתי", "היה נחמד אבל משהו היה לי חסר..."? אם אתם לא מבינים מה בדיוק הפריע לכם אבל לא נראה לכם שיש מה לצאת לעוד דייט, כנראה שיש לכם איזושהי צפייה להתלהבות והתאהבות שהיא נפלאה אך לא בהכרח הדרך היחידה.
אולי אתם ממהרים לפסול רק כי הציפייה להרגיש התלהבות כבר בהתחלה יוצרת פער בין המצוי לרצוי שיכול לגרום לתסכול גדול. ישנם זוגות רבים שלא חשבו מהרגע הראשון שפגשו את משוש ליבם, ודווקא ההשתהות, הבדיקה או ההיכרות המקדימה היא זו שהביאה איתה את ניצוצות האהבה.
למצוא מה לא
אם אתם יוצאים סדרתיים ואף לא אחד או אחת מצאו באמת חן בעיניכם, בהחלט קיימת אפשרות שאתם מחפשים במודע או שלא, את מה שלא בסדר ובו מתמקדים. בכל אחד מאיתנו יש מכלול של תכונות שחלקן בולטות כחיוביות וחלקן פחות. אנחנו איננו יצורים מושלמים. ואם אתם ממהרים לסמן איקס תוך כדי ראיון עבודה משמים במסכה של דייט, כנראה שאתם מסתכלים בכיוון הלא נכון. כמו בכל דבר בחיים כשנמקד את תשומת ליבנו למה שלא טוב, נחווה את הקושי ואת החוסר. כולנו מסתכלים על העולם דרך נקודת המבט הסובייקטיבית שלנו ואם הנטייה היא לשלול, החוויה תהיה הרבה מאוד דייטים "לא מוצלחים".
הפסילה המהירה של האדם שמולכם, משקפת פחד מיצירת מחויבות ופחד מטעות שהופכים את בררנות היתר לתירוץ ולחסם ביניכם ובין הזוגיות שאתם מייחלים לה.
איך מתגברים על זה?
ראשית מבינים ומקבלים את העובדה שלטעות זו בהחלט אפשרות שקיימת. אין אפשרות לקפוץ למים ולהישאר יבשים. לאחר מכן יוצאים מהקיבעון, נפתחים לאפשרויות חדשות, מתמקדים במה כן מוצא חן בעיניכם ונותנים צ'אנס אמיתי. בקיצור עושים הפוך, יוצאים לדייט גם אם הוא או היא לא מסתדר בדיוק ברשימת המאפיינים החיצוניים שקבעתם. נותנים צ'אנס לפחות בשלושה דייטים ולא חותכים באוטומט אחרי הדייט הראשון. וכמובן יוצאים לדייט מתוך רצון ופתיחות להכיר את הבנאדם, ליהנות ואפילו להתאהב.
בררנות היא חלק טבעי ובריא בתהליך בחירת בן או בת זוג. והמשמעות שלה היא לא פשרה, אלא לאפשר מתוך פתיחות להכניס מישהו למחוזות ליבנו עם מוכנות לטעות ולהיפצע אבל גם אם האפשרות לזכות באהבה.
הכותבת היא מאמנת אישית ועסקית, בעלת מאסטר NLP ודמיון מודרך מחברת נקודותיים-מרכז לתהליכי זוגיות - המשמשת כחלק מצוות מומחי Jexperts מבית JDate