שאלת המחקר: האם אפשר לשקול ברצינות קשר עם בחורה שמתחצפת לכולם?
השערת המחקר: איו סיכוי
מהלך הניסוי, שלב ראשון, הנסיבות: את אורלי פגשתי אחרי ליל הסדר כשיצאתי עם חבר לסיבוב בשכונה להוריד את כל הקניידלך שדחפתי למרק. התישבתי על אחד הספסלים והרגשתי שכל מה שהגוף שלי רצה זה לשחרר את הקניידלעך לחופשי... ואז יכול להיות שקצת הקאתי. כן, פלטתי את כל הקמח מצה העודף שאחסנתי בתוכי. "או-וואה! מישהו פה התחזר הלילה!" שמעתי והרמתי את הראש. זו הייתה בחורה צנומה ומתולתלת עם מבט של עגל. "סליחה באמת" התנצלתי בציניות. "וחג שמח גם לך" הוספתי. היא חייכה ואמרה: "אתה חמוד כשאתה סובל." היא הקניטה אותי ואני התחלתי להרגיש שיש פה מצב למשהו...אחרת היא פשוט לא הייתה ממשיכה לדבר עם בחור שבדיוק מקיא תכולת שק קמח מצות אל הצומת.
שלב שני, סביבת הניסוי: אורלי איחרה בעשרים דקות. כאילו לא דחסנו די אוכל בערב חג קבענו להפגש לזלול במקום קטן על יד השוק. כשהזמנתי אותה לדייט בפאב או אחת מהקלישאות האלה היא הציעה שפשוט נאכל. "מדהים שלא מפריע לך לאכול על יד הדייט שלך כבר בפגישה הראשונה." החמאתי והיא משכה בכתפיים ואמרה שלהפך ו-"שככה באכילה רואים את כל האמת של הבן אדם כבר בהתחלה." את ההערה של אורלי לא כל כך ידעתי איך לאכול. המסעדה הרגיש ביתית, היו בה מלא ריחות לא רעים ושלושה סוגים של בירה וערק. "נראה סביר." אורלי נתנה ציון למקום ובחנה את האוכל המוצע דרך הויטרינות בדלפק.
שלב שלישי, חוצפנית כמו ישראלי בחו"ל: מיד כשיישבנו פנתה אלינו מלצרית במהירות שיא והניחה על השולחן סכו"ם, אבל לאורלי זה לא הפריע לפנות אליה בשאלה הזויה: "תגידי, אתם חוסכים בחשמל?" המלצרית עצרה את התזזיתיות שלה ןשאלה: "סליחה?" אורלי הנחיתה - "לא אולי אתם חוסכים בחשמל, אבל כדאי שלפחות תדליקו את האור לזה שמפלש את הסכו"ם כדי שיראה שהוא מפלש עם סמרטוט מטונף" אורלי החזירה למלצרית את הסכין שהיא הניחה על השולחן. המלצרית בחנה את הסכין ופנתה להביא לה אחרת. "את קצת חצופה את יודעת." הטחתי בה. אורלי בתגובה צחקה בקול גדול: "מה אני אמורה לאכול עם סכין מלוכלכת? אתה קורע, אתה!" היא אמרה ואז פנתה ליתר הסועדים: "שמעתם? הדייט שלי חושב שאני חצופה!". השתקתי אותה ברגע האחרון לפני שבעל הבית יפנים שיש בעיה עם הלקוחה מולה אני יושב. הבחורה לא הייתה נורמאלית אבל עפתי על זה.
שלב רביעי, אורלי "המחוצפת": אורלי הייתה עורכת וידאו בת 29, עם הרבה פלפל בדם ובאוכל. הזמנו מרק עוף, קציצות ברוטב, וסלט קצוץ - בקיצור ארוחת חג נוספת. אבל כשהמנות הגיעו נהייה לא נעים. "קטן..." היא סיננה ככה שהמלצרית תשמע. "קטן?" המלצרית בדקה שהיא שומעת טוב. "כן, קצת" אורלי ענתה בלי להסס.
"אם תרצי עוד אחרי שתסיימי לאכול אעשה לך 'ריפייל' על חשבון הבית". אמרה המלצרית חתמה ובטח הרגישה שבזה היא סתמה לאורלי את הפה אבל אורלי לא נשארה חייבת: "תודה, אבל זו עדיין מנה קטנה."
שאלתי אותה אם היא עושה את זה תמיד ואם החוצפה הזאת שלה היא תכונת אופי או סתם מצב רוח רע. אורלי היתממה אבל ידעה על מה אני מדבר. "מה, זה שאני חוצפנית?". הנהנהתי. "מחוצפת". היא אמרה. "אמא שלי תמיד אמרה שאני ילדה מחוצפת." המלצרית שוב הגיחה ואורלי שוב התלוננה:
"הפלפליות שלכם תמיד ריקות או רק כי אני באתי?" המלצרית לא יכלה להתווכח והביאה לה פלפלייה חדשה ומלאה. "מחוצפת של ממש" אישרתי. אורלי בתגובה הספרה לי סיפור נוסטלגי: "אתה יודע, בגיל שנה וחצי כשבכיתי כי נפל לי המוצץ ואמא שלי חשבה שאני רעבה ורצה אליי כשהיא חולצת שד, דחפתי לה את הציץ הצידה ואמרתי לה, לראשונה בחיי - עופי!" להתאהב בה.
תוצאות הניסוי: אורלי הצחיקה אותי. היא אמרה לאדם שאכל בשולחן על ידינו שהוא מדבר כאילו שתלו לו מגפון של אלטעזאכען במיתרי הקול שלו, לזו שפעמיים דחפה אותה בטעות עם הכיסא מאחור - ש"עוד שנייה היא תוציא אותה עם השולחן והכיסא שלה לאכול ברחוב" ולמוכר בפיצוציה אליה נכנסנו לקנות סיגריות אחרי הארוחה, שהוא צריך להתבייש לעצמו שהוא לוקח שני שקלים יותר מכול מקום אחר ו"שהוא יכול לדחוף את המרלבורו הזה לתחת". זה היה גס רוח ודי דוחה, אבל גם אתם הייתם צוחקים. היא הייתה בחורה עם דם חם כמו של רון קופמן ופה גדול כמו של ליהיא גרינר אבל הצחיקה אותי לפחות כמו ליהיא האשטאג. אני לידה הייתי חנון של ממש. מנומס מתבייש כשהיא פותחת את הפה אבל צוחק מבפנים. זה הרגיש כמו מערכת מאוזנת לא רעה בכלל ולבינתיים הקשר הזה נמשך בכיף.
מסקנות הניסוי: חוצפה היא תכונה ישראלית. במציאות בה כל אחד נלחם על המקום שלו וכשכולם יחד נלחמים על הקיום, התכונה הלא סימפטית הזו מתנפחת מעבר למקובל ולנסבל. בחורות רבות ישמחו לצאת עם בחורים חצופים, אך רוב הבנים ככל הנראה יעדיפו בחורה שתשמור על איפוק, שתהיה מנומסת ועדינה. אבל לי היה ברור שבכל הקשור לבחורה כמו אורלי - החוצפה היא חלק מהקטע ומהאופי שלה ולמרות שהיא גוערת בנותני שירותים, היא פשוט מצחיקה אותי. וזה מה שחשוב, לא?