שאלת המחקר: האם יש סיכוי לקשר רציני עם בחורה שהתחפושת שלה שונה לחלוטין מאופייה האמיתי?
השערת המחקר: בחורה שמתחפשת למתנדבת בצלב האדום, ובמציאות היא רעה, גזענית ובעלת לב שחור משחור, לא תתאים להיות הכלה שלי, אבל אולי היא תוכל להיות סטוץ נפלא.
מהלך הניסוי, שלב ראשון, הנסיבות: את טניה פגשתי במסיבת פורים מטורפת בחניון תת קרקעי. אני הייתי מחופש לבדואי והיא לאחות מתנדבת בצלב האדום. יש יותר מושלם מזה? אנשים היו בהיי, האלכוהול היה זול, המוזיקה של די ג'י סלים העיפה את כולם ומתחת לתחפושות אנשים הרשו לעצמם להתחרפן. פורים הוא חג מאוד מיני כי רבים מרשים לעצמם לחשוף טפחים מגופם - הענוג או המרוט - וזה מספיק כדי להביא לתחושת שחרור גדולה. במהלך המסיבה אני לא הפסקתי לשתות, איבדתי את החברים איתם באתי והרגשתי שאני עומד להתעלף (לא מומלץ לערבב ארבעה סוגי אלכוהול).הראש שלי התנגש בזוג שדיים עשויים גומי שמישהו איבד ונשכחו על הרצפה. אנשים קפצו מעליי וממש ראיתי מנקודת מבט של ג'וק איך עוד בכל רגע כולם יטביעו את תבנית סוליות הנעליים שלהם אל תוך הפרצוף שלי.
ואז שמעתי זעקות הצלה בכיווני: "זוזו, זוזו ממנו!" וראיתי מלאך מגיח ומציץ עלי ממעל. היא הייתה יותר יפה מאסתר המלכה- גוון עור חיוור, שיער חלק, גוף מתוקתק, לראשה כובע לבן עם צלב אדום, לשפתיה ליפסטיק אדום עוד יותר ובעיניה מבט של צאצא אלוהי . חשבתי שהגעתי לגן עדן עד שהיא צעקה לעברי: "איכס! אתה מקיא לי על הלק!" אני לא זוכר במדויק, אבל ייתכן שמעט וויסקי מעורבב עם וודקה נפלט ממני על הסנדל שלה שחשף ציפורניים שנצבעו בתכלת. למרות העובדה שהיא צעקה עליי, בשבילי הצווחות שלה נשמעו ענוגות כשירת הציפורים. התרוממתי ונעמדתי מולה. "זה הלק הכי יפה שראיתי בחיים שלי." אמרתי בשיא הרצינות והיא בהתה בי בהלם אבל מהר מאוד חייכה. שמה היה טניה ואני חשבתי שמצאתי את האחות הרחמנייה, המלאך השומר, והפרטנרית לסקס ספונטני ופרוע של פורים שחיכיתי לו כל השנה.
שלב שני, סביבת הניסוי: ברחנו מהעומס והרעש של המסיבה כאילו היינו זוג הניצולים היחיד משואה גרעינית. כששוטטנו בין האנשים המחופשים שבחוץ וטניה בחנה אותי באור הרחוב, פתאום נפערו מחסומי פיה כאילו היו לא פחות משערי הגיהינום. טניה אמרה ש"זה ממש מושלם שערבי הולך עם אחות מתנדבת בצלב האדום כי זה בול משלים לי את התחפושת". לא הבנתי איך תחפושת של בדואי קשורה לתחפושת של אחות בצלב האדום, וטניה ענתה שהיא לא בדיוק התחפשה לאחות אלא לשמאלנית יפת נפש שמתנדבת בארגונים שמוסווים כמצילי חיי אדם אבל שבעצם תומכים בעקיפין בארגוני טרור. זה שאני התחפשתי למחבל - כן, ההיגיון שלה המשיך להפתיע, הופך את התחפושות שלנו לתחפושת זוגית מושלמת. טניה הוסיפה שבמציאות היא לעולם לא הייתה הולכת עם ערבי ברחוב אז מזל שזו לא המציאות, אלא פורים!
רצה הגורל, למרות הגזענות שלה שלא הייתה מביישת את הקו קלוקס קלאן , טניה הייתה יפה כמו בחורה משער של פנאי פלוס ואני הייתי באותו רגע גבר מטומטם ומאוד מאוד שיכור ולכן המשכתי להיצמד אליה. צעדנו לעבר התקהלות גדולה של אנשים אבל טניה כל הזמן חיפשה השתקפויות שלה בחלונות ראווה וחלונות של מכוניות כדי לסדר שוב ושוב את שיערה הבלונדיני. הגענו למסיבת רחוב ענקית וחשבתי שהולך להיות לנו סוף סוף כיף. על יד דוכן הבירות המאולתר טניה התלוננה שאני לא ג'נטלמן מספיק כי אני לא מזמין אותה לבירה. חשבתי לעצמי שאני בהחלט אשמח לשכר אותה אז הזמנתי לנו שתי כוסות.
שלב שלישי, המן הרשע היה יותר טוב לב מטניה:
שתיתי כי רציתי לטשטש את הידיעה שטניה בחורה גזענית מטונפת. באמת שהיו במסיבה המון בנות יפות, אבל לטניה היה ביטחון עצמי יותר מלאביב גפן. ממש כמו כובשת לאומנית, היא נדחפה למרכז הרוקדים ותפסה שליטה על השטח. היא רקדה לא כדי ליהנות אבל על מנת שייראו אותה. היא עשתה הבעות חושניות כדי שכל תשומת הלב תעבור מהבנות האחרות אליה. רקדנו אחד ליד השנייה, אפילו די קרוב, אבל הרגשתי שהיא צריכה אותי לידה רק כדי שלא יחשבו שבאה לבד. היא חיפשה במבטה בנים אחרים כל הזמן, בחנה את אלו שמבחינתה היו מענייניים ובהתה בכמה גברים שהחליטו לוותר על חולצה ומכנסיים לרגל החג. כשנצמדתי אליה היא דאגה להסביר לשני בחורים אחרים שכבר הספיקו לעשות צעד מהסס לכיוונה, שאין להם מה לדאוג ושאני ערבי טוב. היא עדכנה אותם שהיא מטפלת בי במסגרת ההתנדבות בצלב האדום. זה הצחיק אותם וגם אותה ואני החלטתי לשים סוף לחוצפה שלה.
תוצאות הניסוי: תפסתי את הפנים שלה בחוזקה ונישקתי אותה כמו משוגע. היא סוף סוף איבדה שליטה ונכנעה. טניה זרמה בטירוף ושלחה בי ידיים מול כולם עד שנמאס לה והדפה אותי. היא התרחקה ממני והמשיכה לרקוד לעצמה. הרגשתי טוב על הספונטניות והדחיפות שהאלכוהול ייצר בי. לפחות עד הרגע שהיא עשתה בדיוק אותו דבר עם בחור אחר. וככה נתתי לה להיעלם בתוך הקהל ומצאתי את עצמי בין אוסמה בין לאדן לג'סטין ביבר ובין שרה נתניהו לוויטני יוסטון, בין אנשים מחופשים אחרים שהרבה יותר כיפיים לרקוד איתם.
מסקנת הניסוי: פורים הוא חג בו התחפושת מהתלת בכולם. זה חג בו האדם המכוער יעמיד פני יפה, האיש הקטן יתחזה למלך והמכשפה לפיה מהאגדות. בחג בו האמת מוסתרת מתחת לשכבות רבות של מייק אפ, פאות ושאר אביזרים צבעונים שמיוצרים בסין, קשה לחשוף את השקר. אם לכל החגיגה הזאת מצטרף גם אלכוהול אז בכלל בלתי אפשרי ליצור קשר זוגי אמיתי. על אף שאני שמחתי להסתפק בסטוץ, האופי הנורא של טניה הוריד ממני כל חשק, וגרם לי להבין שלא רק בחודש אדר אנשים מתחפשים, אלא שגם בשאר ימות השנה ישנם כאלו המעמידים פנים שהם משהו אחר. חשוב לנסות ולחשוף את מי שמסתתר מתחת למסכה, אחרי הכל, גם כיפה אדומה חשבה שהזאב הוא סבתא.