שאלת המחקר: האם יכול להתפתח קשר רציני עם בחורה יפהפייה אבל חולה בקלפטומניה?
השערת המחקר: בוודאי שיכול להתפתח קשר רציני, כי אין קשר בין זה שהבחורה אוהבת לגנוב לזה שהיא עשויה להיות מאהבת מדהימה, בת זוג אוהבת ואולי גם כלה מושלמת אחת ויחידה. מקסימום היא לא תחזיר את ההינומה לחנות ההשכרה.
מהלך הניסוי
שלב ראשון, הנסיבות: זה היה אחד הימים הסוערים והגשומים האלה שהיו לנו לפני חודש. נכנסתי ל"סופרפארם" והשומר ביקש ממי שנכנס להפקיד את המטריות בדלי בכניסה, שלא נרטיב חלילה את הרצפה. בזמן שבחור שעמד לפניי הניח את המטרייה בדלי, יצאה לה בחורה מהחנות ולקחה לו את המטרייה. רצתי אחריה כי חשבתי שהיא התבלבלה ולקחה מטרייה של מישהו אחר. קראתי לה אבל היא רק הלכה עוד יותר מהר. לבסוף הצלחתי לתפוס אותה ואמרתי לה שהיא התבלבלה במטריות. היא משכה בכתפה ואמרה בקול מתוק: "המטרייה שלי נשברה, הוא בטח יסתדר בלעדי המטרייה שלו נכון?". לא רק המטרייה שלה נשברה. גם אני נשברתי באותו רגע מהיופי שלה.
שלב שני, סביבת הניסוי: לא באמת עניין אותי שהיא גנבה מטרייה. הבחורה הזו הייתה פצצה והייתי חייב לנסות. וזה עבד. דנה נענתה להצעה הספונטנית שלי להמשיך לארוחת בוקר. אולי כי היה לה יום חופש מהעבודה ואולי כי היה לה לא נעים ממני. היא הייתה פנויה והודתה שבכל מקרה דייטים בערב זה קצת מעיק בעיניה. אז צעדנו לבית קפה די מוצלח בשכונה שלי לארוחת בוקר מאוחרת. לא התייחסתי עוד לעניין גניבת המטרייה כי רציתי שנשים את זה בצד ונראה עם מי יש לנו עסק.
הסתבר שדנה היא מנהלת משרד עורך דין גדול והרוויחה יפה. היא לא נזקקה לכסף ובטח לא לגנוב מטריות. היא גם הייתה לבושה באלגנטיות ולא כאילו היא תופרת סדינים כדי שיהיה לה מעיל. היא בעיקר הייתה חמודה מאוד למראה ועם מבט שמשדר טוב לב גדול. היה לי קצת מוזר לשבת באור יום לארוחת בוקר כדייט ראשון, אבל היה בזה גם משהו מרגיע ולא מחייב. עיינו בתפריט והזמנו ארוחת בוקר עמוסה במאפים. דנה דיברה הרבה וסיפרה שהיא רוצה להיות אדריכלית גדולה. היא אכלה בתאבון אבל בנימוס ואני כרגיל בלסתי כמו חיה.
אחרי שסיימנו לאכול, היא התבוננה בסכינים ובמזלגות למשך זמן ממושך. שאלתי אותה אם הכל בסדר, ודנה ענתה שכן ושכדאי שנזוז. הפניתי את ראשי למלצרית שעמדה רחוק וסימנתי לה ביד שאני רוצה חשבון. כשהחזרתי ראשי לשולחן, הסכינים והמזלגות נעלמו. אף מלצר לא הגיע לפנות לנו את הכלים מהשולחן ולכן לא הבנתי איך הסכו"ם התאדה לו. חשדתי שדנה החליטה לקחת מזכרות לבית, אבל העפתי את המחשבה הזאת כי מי בכלל יגנוב סכינים ומזלגות? אחרי שיצאנו מבית הקפה, היא הציעה שאתלווה אליה לדיזנגוף סנטר לקנות לגו לאחיין שלה כי יש לו יום הולדת וכי הוא חולה על לגו. הצצתי בשעון היד ואמרתי לה שיש לי שעתיים עד שאני צריך לחזור לעבודה. דנה אמרה שלא אהיה כבד ושנעשה את זה זריז. אז זרמתי, כי אני אוהב גישה כזאת אצל בחורות וגם לשחק בלגו.
שלב שלישי, פחד ותיעוב בדיזנגוף סנטר: אני ודנה נכנסנו להשתעשע במדידת משקפי שמש בחנות משקפיים. וידאתי שהיא לא לקחה משם שום דבר כשיצאנו, אבל דרך קיר הזכוכית ראיתי את האופטימטריסטית מגרדת בראש למראה של זוג משקפיים שחסרים על הסטנד. החלטתי לא להביך את דנה בשאלות שהתשובות עליהם היו לי ברורות. אבל גם הבנתי שאני חייב להיות בלש פרטי ולא לאפשר לה להרים שום דבר נוסף, כי אם היא תתפס גם אני ממש אסתבך בגללה. נכנסנו לחנות בגדים ונשארתי צמוד אליה. זה דווקא קירב אותנו והיה הרבה מגע של "בטעות" ביני לבינה. היא נכנסה למדוד מכנסיים וכמה חולצות אבל לא רכשה דבר. בחנות הדיסקים שמנו אוזניות, שמענו שירים של שלום חנוך ונסחפנו אל מחוזות נוסטלגיות ענוגות. כל זה רק עד שהקלאסיקה בביצועו של דורי בן זאב, "גנבים", התנגנה ושנינו הבנו שזה הזמן להמשיך הלאה בלי לומר מילה.
יצאנו אל התחנה העיקרית - חנות הלגו. היה לדנה ולי חיבור מעניין ותקשורת זורמת ואולי גם מין הבנה שקטה שאני יודע שהבחורה לא בסדר. מכל אינספור סוגי הלגו להרכבה שהיו שם, דנה בחרה דווקא לגו תחנת משטרה בן 1000 חתיכות. עצרנו לאספרסו קצר בעמידה לפני שנפרדנו כל אחד לדרכו, אבל כשדנה רכנה לעבר הסוכר ראיתי בתיק שלה את הסכינים והמזלגות מארוחת הבוקר, את החולצות שמדדה בחנות ושלא קנתה, דיסקים מהחנות וגם את משקפי השמש - כולם דחוסים בתוך תיק קטן ותמים.
תוצאות הניסוי: היא אמרה שאני בחור מיוחד ונישקה אותי. אבל לא יכולתי להמשיך לנשק אותה כשנזכרתי שעומדת מולי קרימינלית צווארון לבן מינימום קרובת משפחה של ווינונה ריידר. שאלתי אותה למה היא גונבת דברים וגערתי בה שיכולתי להסתבך בגללה. היא הודתה שיש לה בעיה ושהיא מנסה לטפל בה. שאלתי אותה איך זה יכול להיות שהדברים שהיא גנבה לא צפצפו כשיצאנו מהחנויות, והיא צחקה ואמרה שהגלאים האלה ישנים ולא רגישים ושזה אף פעם לא מצפצף. הודיתי שגם אני הרמתי סיגריות בודדות מפיצוציות , אבל שהיא נמצאת בכמה דרגות מעליי ושזה יותר מדי בשבילי.ככה נפרדנו, בלי מספר טלפון, בלי כלום. הייתי עצוב לרגע עד שצצתי בשעון היד לבדוק אם אני מאחר אבל הוא לא היה שם...
מסקנת הניסוי: אם זיהית משהו חריג אצל בחורה שעל פניו הכול טוב אתה והיא נראית אחלה, כדאי להמשיך לגשש בזהירות כדי להבין מה בדיוק הקטע שלה. אם בחורה מסתירה איזו הפרעה שיש לה, אתה לא יכול לנתק את זה ממי שהיא. זה יכול להיות משהו קטן וחסר משמעות כמו זה שהיא מפחדת מחתולים אבל זה יכול להיות גם משהו שיהיה לו השפעה על הזוגיות או על החיים שלך . אתה חייב להתעמת ולא להתעלם אחרת תמצא את עצמך בוקר אחד עם מערכת סראונד מטורפת, מחשב חדש של "אפל", משקפי גו'צי מהדורה מוגבלת, עשרות מסטיקים ובגדים של ראלף לורן שלא קנית. לא נשמע כ"כ רע הא? חכה שכחולי המדים ידפקו לך בדלת.