כששואלים אתכם עם כמה פרטנרים שכבתם עד כה, האם אתם מנפנפים במספר בגאווה או מסתירים את האמת? כמה אנשים זה מעט או הרבה מדי, והאם בכלל צריך להיות קו אדום לכמות האנשים עמם אנחנו שוכבים בכל חיינו? ארז (35), ושני (25) ממש לא מעוניינים בהגבלה כלשהי. על אף גילם הצעיר, הם הספיקו לשכב עם עשרות עד מאות פרטנרים ולקיים מעט מערכות יחסים אמיתיות. מדוע ישנם אנשים הבוחרים לשכב עם מסות אדירות של אנשים, מה מניע אותם לכך ולמה בכלל החברה רואה זאת כדבר פסול?
"מחפש רק ליהנות"
"אני לא מאמין במוסד הנישואין. נכוויתי מספיק פעמים ממערכות יחסים ואיכשהו נגררתי למעגל אינסופי שעד היום לא יצאתי ממנו. בסופו של דבר אני מחפש רק ליהנות בלי מחויבויות וכאבי ראש מיותרים" כך טוען ארז, איש מכירות, שהספיק לעבור במיטתן של כ-200 נשים לפי גרסתו. את מרבית הנשים פגש במהלך הבילויים שלו במועדונים ופאבים: "אזור הנמל הוא מקום מעולה להשיג בחורות. תתפלאו לדעת שגם בדרום תל אביב יש לא מעט מועדונים, בחלקם אפילו ממוקמים חדרים המיועדים להגשמת פנטזיות שונות" מסביר ארז.
כמו בשירו של אריק ברמן "קראו לה הדס או הדר, מוזר, אני לא מצליח לזכור..." כך גם ארז לעיתים קרובות שוכח את השם של האישה שלצידו או קורא לה בשם שגוי. "הטעויות בשם הן לא כל כך נוראיות, על זה אפשר לסלוח לי. היו לי בעיות חמורות יותר. בוקר אחד למשל, קמתי וגיליתי שהבחורה והארנק שלי כבר לא היו יותר בדירה. מאז החלטתי שאני לא מסתובב עם כסף רב ואשראי אלא רק שטר אחד או שניים בכיס וזהו".
הלחץ מצד הסביבה ממש לא מדאיג אותו: "ההורים כבר מזמן הפסיקו ללחוץ, הם מבינים שאני עדיין לא בשל לזה. כבר לפני שלוש שנים הם הפסיקו לשאול אותי 'מתי כבר תתחתן'. אני כן רוצה שיהיו לי ילדים ומישהי שתאהב אותי, אבל עדיין לא מרגיש מוכן למרות גילי המבוגר". ארז מנהל אמנם חיים סוערים וקופץ ללא הרף מבחורה לבחורה אך הוא מודה שבסופו של דבר הוא מרגיש הכי לבד שיש: "אני מאמין שיש לי בעיה שבגללה אני עושה את זה, ואני לא מדבר על התמכרות לסקס. זה משהו שאני עוד בעצמי לא יודע מהו". אבל כמו רובינו הוא כן רוצה אהבה: "אני מאמין באהבה ורוצה לנהל זוגיות ארוכה, לא כרגע אבל בעתיד. אני גם מאוד רוצה שיהיו לי ילדים".
"כבר הפסקתי לספור עם כמה גברים שכבתי"
שני, בוגרת תואר ראשון במדעי המדינה, מחזיקה בנתון נמוך יותר בהשוואה לארז. מאז גיל 16 הספיקה לשכב עם 30-40 בנים. את המספר המדויק היא איננה זוכרת: "כשהגעתי ל-20 כבר הפסקתי לספור. זה לא כל כך משנה לי, ואני לא מבינה למה מתייחסים לנושא הזה בכובד ראש". היא לא רואה שום דבר פסול בהתנהגות שלה: "לגברים מותר, אז למה שלי יהיה אסור? אני בחורה אחראית, אני פועלת מתוך מחשבה ולא רק לפי דחפים, ואני עושה מין מוגן".
היא מודה שאנשים מעטים סביבה מודעים לחיי ההוללות שלה: "ההורים שלי ממש לא יודעים על כך. הם פגשו כמה חברים לשעבר שלי, אבל אין להם מושג על כל הסטוצים שלי והם גם לא ידעו על כך. רק כמה חברות קרובות יודעות, והן דווקא מאוד בעד". את רוב הבחורים הכירה בזמן הלימודים באוניברסיטה "היינו חבורה מגובשת שיוצאת למסיבות ביחד, לאט לאט הכרתי גם בחורים מפקולטות אחרות ותארים מתקדמים וככה זה קרה".
בניגוד לארז, שני דווקא כן רואה את עצמה מנהלת זוגיות בקרוב: "עכשיו אני בתקופה שאחרי, התפרפרתי מספיק ואני מחפשת קשר רציני שיוביל תוך מספר שנים לחתונה. לכל שלב בחיים יש את הזמן שלו, וכרגע הפרק הזה בחיי תם ונשלם". שני טוענת שהיא איננה מתחרטת על כך, אבל אם הייתה יכולה להחזיר את הגלגל אחורה הייתה משנה רק דבר אחד: "הייתי צריכה לבחור בנים שלא לומדים איתי באותו מוסד, כי אחר כך זה לא נעים להיתקל בהם ברחבי הקמפוס".
"יש כמה סוגים של אנשים, שמסיבות שונות בוחרים לקיים יחסי מין עם הרבה פרטנרים". אומרת הפסיכולוגית שרה וייס. "כמובן שיש את המקרים על רקע נפשי, נימפומניה, אך זה פחות נפוץ". בניגוד לדעה הרווחת, דווקא רצון לחום מצד אחד ופחד ממחויבות הם אלה המניעים את אותם אנשים. "קשה לשים את האצבע על סיבה אחת, זה יכול לנוע בין פחד ממחויבות, דרך רצון לחוות קשר אינטימי ולקבל יחס ותשומת לב מאנשים רבים, ויש גם אנשים שפשוט נהנים מחוויית הכיבוש המתלווה לכך".
בנוסף יש אנשים שיש להם חרדת נטישה, והם מפחדים שיעזבו אותם ולכן הם אלה שקמים ועוזבים, "אלה שכל יום נמצאים במיטה של מישהו אחר, לרוב חוששים שיעזבו אותם ולכן מעדיפים להיות בקשר קצרצר של לילה, ולהיות אלה שקמים ועוזבים. זה מעניק מעין תחושת שליטה וידיעה שרוצים בנוכחותך".