אפתח בגילוי נאות: את בן זוגי הכרתי במשרד בו שנינו עבדנו. במשך למעלה משנה ישבנו בחדרים נפרדים, נפגשים רק מפעם לפעם כדי לדון בנושאים מקצועיים, אבל מרגע שעברתי לעמדת העבודה הסמוכה לזו שלו האהבה פרחה.
אני בטוחה שרבים מכם מגלגלים עיניים, ספק חשים צורך עז להקיא, ספק בטוחים שזו הטעות הכי גדולה ששני אנשים בוגרים יכולים לעשות. אכן, הצדק עמכם. אהבה משרדית היא הרבה יותר מורכבת לתפעול מפלירט באוטובוס. איך עושים את זה נכון? קראו עד הסוף.
מה כן לעשות
מובן מאליו איך ניצוצות אהבה ניצתים כמעט מאליהם במקום העבודה: אנחנו מעבירים במקום שעות רבות מדי יום, בחברת אותם האנשים וקשרי ידידות הם עניין של מה בכך. בואו נודה על האמת: בסביבה המשרדית, גלישה בפייסבוק וקיום אינטראקציות אנושיות חיוביות הן הדרכים היחידות להימנע ממוות מוחי בטוח.
בכל משרד אפשר למצוא אנשים מפלרטטים זה עם זה במטבחון, במסדרון ובדרך להפסקת הצהריים אבל לא כל פלירט טומן בחובו פוטנציאל לאהבה. רוב הפלרטוטים הם רק תירוץ לדחות שליחת דו"ח או טלפון לבוס, אבל יש גם פלרטוטים שיכולים להפוך לרומן של ממש.
אם אתם מוצאים את עצמכם מתאמצים בבחירת תלבושת בבוקר, מבררים מה הלו"ז של בחיר ליבכם הפוטנציאלי (כדי לדעת אם להציע לו לאכול צהריים יחד, או אם להביא סנדוויץ'), מתבאסים בימים שהוא חולה ונשאר בבית או אם אתם נרגשים מהרעיון של ללכת לעבוד איחוליי, אתם מאוהבים בקולגה שלכם.
כדי לברר אם התחושה זהה, עליכם לפעול ברגישות מירבית. אתם לא רוצים לחשוף בפניו שכבר סגרתם תאריך ואולם, ואתם רק מחכים ל"אוקיי" ממנו, כי מחר תצטרכו להמשיך ולראות אותו בעבודה, ללא יכולת להתגבר על הדחייה שחוויתם.
בראש ובראשונה, נסו לקרוא את המפה: קולגה שמעוניין בכם ישתדל להימצא בקרבתכם כמה שיותר, ישתף אתכם בדברים מתוך עולמו האישי ואולי אפילו יציע לכם לבלות יחד מחוץ לשעות העבודה. סביר מאוד להניח שבשלב הזה עמיתים אחרים לעבודה כבר שמו לב להתקרבות ביניכם.
זו בדיוק הנקודה בה אתם צריכים לעשות את "השיחה": להתוודות על חיבתכם, לקוות שהתחושה דומה ובאותה הנשימה לסייג בהבנה שאם טעיתם בפירוש המצב עדיין תשמחו לשמור על יחסי עבודה קרובים.
זה קצת טרחני, מאוד מביך, אבל אין דרך להתחמק מזה. האלטרנטיבה היא לאכול סרט על מיילים נכנסים בתיבת האאוטלוק שלו, וזו כבר באמת פאדיחה.
מה לא לעשות
הרבה יותר קל לפשל מאשר להצליח כשזה מגיע לאהבה משרדית, לכן חשוב להבחין בין חרמנות לבין קליק אמיתי. חרמנות תיגמר בכי רע, כשאתם לא מסוגלים להביט אחד על השני ואתם מייחלים שלעולם לא יהיו עוד ישיבות צוות או הרמות כוסית משרדיות, בעוד שקליק יגמר בניצול של ימי החופש שלכם יחד.
הנה כמה כללים פשוטים:
1. אל תקנאו. יהיו לכם עוד אינטראקציות עם עובדים מהמין השני במשרד. זה לא מתכון לבגידה. בטח אם עוד לא התחלתם מערכת יחסים.
2. אל תחנקו. אתם מבלים שעות יחד במשרד. אתם מבלים אחרי העבודה. אתם כנראה אפילו עומדים לישון יחד. כדאי שתהיו פתוחים לרעיון של הרשמה לשיעורי זומבה, כדי שיהיו לכם כמה שעות של חסד בנפרד.
3.אל תגעילו. מאוד מפתה לנצל את השעות המתות במשרד לצורכי קוויקי בשירותים או מזמוז באחד החדרים, אבל זה כנראה ירתיח את העמיתים שלכם לעבודה, שלא יהססו לדווח על התנהגות לא נאותה. שמרו את הידיים שלכם על המקלדת.
אם פספסתם את הרכבת בדרך לרומן משרדי, תמיד תוכלו להתנחם בעובדה שיש עוד הרבה דגים בים. למעשה, ישנם עוד הרבה משרדים בעולם. אז למה אתם מחכים? תתחילו לעבור עליהם, כבר עכשיו. האהבה שלכם מחכה, אי שם בבניין משרדים באיזו מדינה מפותחת. צאו לדרך ואל תשכחו להעביר כרטיס בשעון.