שאלת המחקר: האם אפשר להזרים למיטה גרמניה חופרת שהיא גם שמאלנית יפת נפש, בדייט הראשון?
השערת המחקר: אני אצליח להבליג על האג'נדות הקיצוניות, להתחבב עליה ועם קצת אלכוהול להראות לה את הדרך האמיתית לשלום.
מהלך הניסוי
שלב ראשון, הנסיבות :את יוהנה פגשתי אצל חבר בשם יהונתן. היא הגיעה אליו במסגרת הקאוצ'-סרפינג, אתר המציע קורת גג וספה להתארח בהן במהלך ביקור בארץ. יונתן כמובן רצה שיקרה משהו בינו לבין יוהנה, והציע שתחלוק אתו את מיטתו. אבל אחרי לילה אחד בו היא פשוט שכבה וחפרה לו עד חמש בבוקר, ברור היה שזה כבר לא הולך לקרות. אז יונתן סידר לה את הספה בסלון וחזר להסתגר בחדר ולעשן באנגים. יוהנה די נגנבה עלי כבר מההתחלה - אולי זה כי הנהנתי בהסכמה לכל דבר שאמרה ואולי זה כי הייתי כל היום בים וחזרתי שזוף. ככה זה, הגרמניות אוהבות אותנו כי אנחנו יותר כהים מהן. למעשה בגלל זה הן באות לפה. הצעתי שאראה לה בארים מגניבים בעיר והעיניים שלה זרחו. אז עוד לא ידעתי לאיזו חוויה הכנסתי את עצמי.
שלב שני, סביבת הניסוי : קבעתי עם יוהנה בבאר שכונתי והיא מצאה בקלות את המקום, למרות שהיא בקושי מכירה את תל אביב. חשבתי שהגרמנים אמורים להיות מאופקים ומנומסים נורא, אבל יוהנה לא הייתה כזו. היא הייתה קולנית ועם בטחון עצמי ודיברה עם הידיים באופן שהזכיר לי את הנאומים של היטלר. היא לא חיכתה למלצרית שהייתה עסוקה מידי מכדי לגשת אלינו, אלא קמה וזימנה אותה לשולחן. הנחתי שבתור גרמניה היא תדע לשתות כמו שצריך אבל אז גיליתי שאני לא יודע כלום על גרמנים חוץ מהשואה. יוהנה שתתה כמו פיראט. חצי ליטר בירה בשלוש דקות. "רוצה צ'יסר וויסקי?" הוספתי קיסם למסיבה. "בטח, למה לא?" היא ענתה לי באנגלית מושלמת. את הצ'ייסר היא הגדילה לשוט והורידה אותו בקלות, בעוד אני שתיתי תוך כדי עיוות הפנים ונראיתי כאילו אני משלשל. בנונשאלאנט היא הזמינה עוד בירה ועוד אחת ואני כבר בקושי הצלחתי להחזיק את עצמי על הכיסא.
שלב שלישי, ההצגה לא תיגמר עד שהגרמנייה תפסיק לחפור:
יוהנה החליטה להפגיז אותי בשאלות משל הייתי באינקוויזיציה. היא שאלה מה עשיתי בצבא ואם הרגתי פעם ערבים. כשאמרתי לה שהייתי עוזר מנהל לשכה של מפקד מחלקת וידאו בבסיס חסר משמעות, היא עברה לשאלות הסקסיות באמת כמו: "למה אתם לא יכולים לתת לפלסטינים מדינה משלהם?", או "למה אתם רוצים להיות עם כובש, דווקא אתם מכל העמים?" או "מה אתם משיגים בעזרת המצור על עזה?" התרכזתי בה ונתתי לה להרגיש שאני מקשיב בהסכמה ובהבנה לכל מילה שהוציאה מהפה, אבל האלכוהול גרם לי לרצות לחנוק אותה. "אני חושב שהעוול נעשה משני הצדדים..." ניסיתי לסגור את הנושא, אבל יוהנה התקוממה ורצתה שארחיב. החלטתי ללכת איתה למועדון כדי שהיא תרקוד לה ברחבת הריקודים ולא על המצפון היהודי שלי.
שלב רביעי, הניצחון המתוק
מהרגע שנכנסנו למסיבה, יוהנה נסחפה באדי הוויסקי והבירה שבדם שלה ובצלילי הטכנו. פתאום ראיתי אותה נשאבת למקום הרבה יותר רגוע משטחי A,B,ו-C. רקדנו צמוד ויוהנה הזכירה לי תוך כדי איזה כיף זה גרמניות שיכורות. לא נזקקנו ליותר מכמה צ'יסרים נוספים ואיזו בירה כדי להשתרלל לנו החוצה מהמקום אל הרחוב, אל סמטה חשוכה במיוחד.
תוצאות הניסוי: הגענו למיטה שלי מהר מאוד. כשיוהנה הסתערה עליי כמו חיה חסרת שליטה, היא העלתה בי הזייה מעולם שריטות השואה שיש לכולנו וראיתי אותה מתנפלת עליי במדי אס.אס. אבל אז תוך כדי גניחותיה יוהנה פתאום פלטה "אחמד..." חשבתי לרגע שלא שמעתי טוב, אבל היא גנחה את השם הזה שוב. זה היה מוזר אבל זה עבר אחרי רגע כששקענו אל התעלסות מוטרפת נטולת קונוטציות על ערבים או על החשבון הלא סגור שלי עם הגרמנים. פתאום לא עניינו אותם הפלסטינים, המצור והטרור. יוהנה ביצעה פעולות איבה בגוף שלי שהצטערתי שלא הייתי בקרבי כדי שאוכל להתגונן, אך הרגשתי תחושת סיפוק של סגירת מעגל קטנה שכבשתי גרמניה.
מסקנת הניסוי: אין ספק שתיירות הן דבר מדהים. אם תלמד לא לערב רגשות שקשורים למצב פוליטי ולספרי ההיסטוריה, יש מצב שתזכה לשמוע "עם ישראל חי" במבטא גרמני אצלך על הכרית.