שאלת המחקר: האם לקחת את הדייט שלך , בחורה יפה אבל קצת היסטרית, לשיעור ריקודי סלסה יוביל להצלחה איתה?
השערת המחקר: העצבים והלחצים שבהם חיה ההיסטרית, ימצאו דרור ופורקן בשיעור הריקודים הסוחף.
מהלך הניסוי
שלב ראשון, הנסיבות: את אלינור פגשתי בבית קפה, כשהיא הרימה קול צעקה בזמן שג'וק ענק טיפס לה על הנעל. היא ישבה שני שולחנות על ידי ונכנסה להתקף פאניקה חסר פרופורציה אבל כזה שלא גרם לה לאבד אפילו טיפה מהיופי שלה. אני בתגובה דהרתי לעברה כאביר ומושיע על מנת לחסל את הג'וק. המראה האלים הזה של הג'וק הנמחץ אל מותו גרם לאלינור לעזוב את בית הקפה בצרחות נוספות. אחרי עשרים דקות היא חזרה והתנצלה בפניי במתיקות. אתם יכולים לדמיין שאת המספר שלה כבר לא היה קשה להשיג אחרי שחירפתי את נפשי עבורה. בחור מקורי שכמוני, בחרתי במועדון לריקודי סווינג וסלסה כאטרקציית הדייט הראשון שלנו. טוב בואו נודה, זה פשוט היה כי זכיתי בטריוויה בתכנית רדיו של דידי הררי בפרס של שיעור ניסיון זוגי בסלסה. חולה עליך, דידי!
שלב שני, סביבת הניסוי: אילנור הייתה חרדתית ועל סף התמוטטות עצבים מהרגע שנפגשנו. בשלב הזה עוד לא ידעתי שהיא נולדה ככה. קוראים לזה "מטורללת-על-כל-הראש" ואלינור היא אבטיפוס של המחלה. כשהגענו למועדון הריקודים קבלנו חלחלה מהחדר המעופש, אבל לפחות הייתה בו רצפה נטולת ג'וקים. האנשים שהגיעו היו רגועים לא ידעתי אם זה הריקוד שעושה אותם שלווים כל כך או שהסירחון של המקום פשוט מיסטל אותם. המדריך, רשף, שנראה כמו הכלאה של פטריק סוויזי וציפי שביט, היה לבוש כמו לוחם שוורים ונעמד לפני כולנו. רשף הסביר לקהל את נושא השיעור הראשון: צעדי בסיס, ואז הדגים איך להוביל, איך לאחוז את הבחורה ועל איזו ספירה להתחיל לרקוד. "תלמד לעשות את הצעד בעצמך ואז תחבר את זה עם בת הזוג." הוא אמר לי ולקח את אלינור בידיו. "המוזיקה לא חזקה מידי?" היא שאלה את רשף כשעוד עמדו במצב היכון, אבל במקום לענות הוא סובב וסובב אותה עד שנהייתה לי סחרחורת מלהביט בהם. אלינור נראתה ירוקה כמו הפרקט עליו רקדה, וכשהגיע תורנו לתרגל את הצעדים היא הייתה לחוצה שאפיל אותה. ניסיתי להפגין ביטחון אבל לאלינור היה מבט בעיניים כאילו הושבתי אותה על רכבת הרים בלי חגורה. "כיף לך?" שאלתי. "אני עובדת על זה...יהיה בסדר..." אמרה והלבישה על עצמה חיוך מזויף. היא ניסתה לא להסתכל על הרגליים שלה רוקדות כאילו היא עומדת על צוק ומפחדת להביט למטה. ואז במהלך מדהים תוך כדי הריקוד סובבתי אותה הלאה ממני והיא עפה כמה מטרים והחליקה על הפרצוף.
שלב שלישי: רבותיי, ההיסטריה חוזרת. אלינור צרחה בגרון ניחר גם אחרי שהבינה שהיא עדיין בחיים. היא הסתכלה על ידיה ורגליה ונעמדה כשהבינה שהיא לא קטועת גפיים. כולם מסביב הפסיקו לרקוד ונעצו בה מבט המום. ניגשתי אליה ושאלתי אם היא בסדר אבל היא רק הביטה בי במבט קריר. התנצלתי על היותי רקדן גרוע וחיבקתי אותה חיבוק אמיץ. "אתה דורך לי על הרגליים!" היא צווחה ונמלטה מהמועדון המטונף.
תוצאות הניסוי: אלינור לא הסכימה לחזור לשיעור והודיעה שהיא הולכת הביתה. הצעתי ללוות אותה אבל היא הביטה בי כאילו רק המחשבה שאצעד איתה כמה רחובות, מצמררת יותר מבילוי בחדר מתים. נו, כנראה שחוץ מפחד מג'וקים יש לה גם פוביות ממני.
מסקנת הניסוי: אל תצאו עם בחורה היסטרית למועדון סלסה ובעצם אל תצאו איתה לשום מקום. עדיף להישאר איתה בבית, עם תרסיס ג'וקים ביד אחת וכדורי הרגעה ביד השנייה.