שאלת המחקר: האם אפשר לכבוש ליבה של אישה מבוססת ומבוגרת ממני ע"י ארוחת יוקרה?
השערת המחקר: הדייט יגרום למשתנה ב' (האישה) לדמיין שמשתנה א' (עבדכם הנאמן) הוא צאצא של האחים עופר, וכן יגרום למשתנה א' (שוב עבדכם הנאמן) לשקיעה בחובות לשוק האפור.
מהלך הניסוי:
שלב ראשון, הנסיבות ותכנון: פגשתי את ענבל בתור לקפה והאש אחזה בנו מיד. החלפנו מספרים, יצאנו פעם אחת לדייט קצר כי הזמן של ענבל דחק, ואז בדייט השני לקחתי אותה למסעדת יוקרה מטורפת. לא, אין לי כסף לארוחה זוגית ב- 700 שקל אבל החלטתי שהחודש עומק המינוס כעומק האהבה. ענבל הייתה אישה. לא ילדה שנראית כמו בחורה או בחורה שנראית בדרך להיות אישה, אלא פשוט אישה! בת 39 (שזה תשע שנים יותר ממני) מנהלת שיווק, גרושה, מתלבשת צמוד-צמוד. היא הייתה חייכנית ועם עיניים שובבות ומבחינתי הייתה כולה שכבה על גבי שכבה של סקסיות וניסיון חיים.
שלב שני, יוצאים לדרך: בגלל שהרכב שלי הוא לא גאווה גדולה של יופי וחווית נסיעה, אספתי את ענבל עם מונית מרצדס לבנה וזאת לאחר שהודעתי לתחנת המוניות שאם מרצדס לא באה לאסוף אותי אני לא עולה למונית. נכון, הסדרן ניתק לי את השיחה אבל כשהתקשרתי שוב והתחייבתי להוסיף 50 שקלים לעלות הנסיעה עבור הסידור הזה, הסדרן כבר דיבר אחרת. ענבל חיכתה בחוץ כשהמרצדס הדי מלוכלכת ונטולת הסמל מקדימה עצרה מחוץ לביתה. יצאתי לקראתה, הגשתי לה פרח ונשיקה על הלחי בזמן שנהג המונית פיצח גרעינים כמו אוהד בית"ר ירושלים.
שלב שלישי, סביבת הניסוי: המסעדה הייתה מפוארת ביותר ונתנה תחושה של מעמד עילאי כשצעדנו פנימה. המחשוף של המארחת הנאה האיר את פנינו אפילו יותר משמאיר האור את הגויים. התיישבנו ומיד המלצר הציע לנו יין. החלטתי ללכת על זה כי אין כמו אישה שיכורה בדייט, אלא שאז חשכו עיניי. אשכולות הענבים היו כנראה יוקרתיים יותר מהצמחייה בלובי של מגדלי YOO: שאטו סינגפור 500 שקלים, שגדל בבוסתן מוצל המואר באור מלאכותי. מה?! המבטים של ענבל רמזו לי להזמין את הבקבוק או שאני אחטוף בקבוק בראש, אז הזמנתי. ומה עם האוכל? המחירים בתפריט גרמו לי להזיע אפילו בתנוכי האוזניים. שתי מנות פתיחה צמחוניות בטעם של בשר ושתי מנות בשריות בטעם של צמחים (סה"כ 194 ש"ח), מנה בינונית של אלמוג מהים האדום שעורבב בדיו תמנונים או בדיו של עט פיילוט (86 ש"ח), שתי מנות עיקריות: בשר צבי ושועלים בע"ח שראיתי רק בספארי (215 ש"ח) ועוף ששרפו בטקס אש של צופי תל אביב (285 ש"ח). למנה האחרונה עלים של אגס מלזי בציפוי שוקולד פרה (75 ש"ח).
היה כיף עם ענבל, בעיקר ברגעים בהם היא לא עשתה לי תשאול שב"כניקי לגבי כל פרט של מה אני עושה עם עצמי בחיי כעת, מה עשיתי, מה אני שואף לעשות ואיך אני מתכוון להגשים את זה. ניסיתי להשפיע על הצלחת הניסוי, להיות קליל ולהטות את השיחה למקומות נוספים, אבל אשה כמוה רוצה תשובה לדבר אחד: האם הבחור שלפניה יוכל לקנות לה תכשיטים ובגדים מכיכר המדינה מעתה ועד עולם? לצערי, אני יכול לקנות לה בקושי פאקט סיגריות מהקיוסק של ניסים.
תוצאות הניסוי:
לא 700 ולא 800 ש"ח. 1550 שקלים היה החשבון. מצפה לשיחת טלפון מהבנק למחרת בבוקר, התרפקתי על הידיעה שהסכום לפחות כלל את הטיפ. בגלל עוצמתו של המשבר הכלכלי שנחת לפתע גם עליי, ליוויתי את ענבל הביתה ברגל. היא מצדה נתנה לי תחושה ששווה היה להוציא את הכסף הזה היא דיברה הרבה על המסעדה והאוכל, הייתה מלאת חיוניות (כנראה היין המיוחד כל-כך עשה את העבודה) ובסוף נישקה אותי ואמרה שאני חמוד. למרות זאת, למחרת היא התקשרה להגיד שזה לא מתאים. היא נסתה לרפד את זה בכמה מחמאות שאמורות היו לסגור לי את המינוס איכשהו, אבל עצרתי אותה: "זה בסדר, אני מעדיף בחורות של פלאפל".
מסקנה הניסוי: לא משנה אם היא בגילך או אם יש הפרש גדול לטובתך, אם היא עברה הרבה יותר משאתה אי פעם תדע, אם לה יש קריירה נוסקת ואתה בכלל מובטל- אל תנסה לצאת לדייט שבו אתה מתכוון להרשים אותה במסעדת יוקרה בזמן שאת הקוטג' והבירה במכולת אתה מחלק לתשלומים.