איך מתחמקים מבליינדייט מזעזע?

בשוק הדייטים המשגשג ורווי האכזבות, גם לכם זה בטח כבר קרה לפחות פעם אחת: אתם מגיעים לפגישה עיוורת אחרי התארגנות ארוכה במיוחד והצצות אובססיביות מול המראה, מתפללים חזק-חזק מעומק לבכם שהוא יהיה האחד ולא איזה אפס, אבל לצערכם אתם מגלים מהר מאוד שעדיף היה להישאר בבית. הדייט שלכם נוראי/ מחריד/דוחה (כל התשובות נכונות) וממש לא עונה לדרישות הבסיסיות שלכם מבן זוג. לא חתיך ולא בטיח, עם מוח בגודל אפונה ואופי של צנון.

אז מה עושים במצב כזה? האם נשארים לסבול כל הערב או ממציאים תירוץ כדי לברוח על נפשותיכם? בדקנו את הסוגיה הבוערת הזאת במשאל רחוב והתשובות של העם היו חלוקות: יש כאלה שינצלו את החברים ואת הטלפון הסלולארי שלהם כדי להינצל מהדייט המזעזע ("וואי, אני חייבת ללכת. לחברה שלי יש טחורים!"), יש שיגידו את האמת בפנים ("זה לא אני, זה אתה") ואחרים ישתקו, יחייכו בנימוס וימשיכו להתענות בפגישה כמו פולניות מסכנות. ומה איתכם? איך אתם הייתם מתחמקים מבליינדייט כושל?