שמים איקס על האקס

עדי וערן היו מה שנקרא "זוג מושלם". הם הכירו בצבא ויצאו יחד חמש שנים מאושרות. "הייתה לנו אהבה לוהטת והיה ברור לכולם שזו רק שאלה של זמן עד שנתחתן" מספרת עדי בכאב ומוסיפה: "תמיד נראיתי טוב, אבל הייתי בחורה די מופנמת, ועד שהכרתי את ערן בגיל 18 למעשה לא היה לי שום קשר משמעותי. ערן גרם לי להרגיש מיוחדת. הוא חיזר אחרי בהתלהבות וברומנטיות, הוא שלח לי פרחים, הוא היה עדין ומקסים ופשוט מילא את כל משאלותיי. מבחינתי זה היה חלום שמתגשם והתמסרתי אליו כל כולי.
אחרי הצבא עברנו להתגורר יחד והעתיד המשותף שלנו היה עובדה מוגמרת מבחינתי. ביום שערן הודיע לי שזה נגמר בינינו, השמים נפלו עלי ולמעשה עד היום לא הצלחתי להבין למה ואיך זה קרה ולהתאושש מהמכה. מאז חלפו שלוש שנים מרות ולא רק שלא יצרתי קשר משמעותי עם אף אחד, אלא אני חוששת שאיבדתי אמון בגברים לתמיד".

הסיפור של עדי הוא גם הסיפור של רבים שחוו פרידה ולא הצליחו להתאושש ממנה. עדי מתארת בדבריה את "תסמונת האקס המיתולוגי". היא אבלה, היא תקועה בעבר, היא משחזרת אותו, היא לא מפסיקה לענות את עצמה בחיפוש אחר הסיבות שהביאו לכך ש"נזרקה" והיא מוצאת את עצמה פוסלת והודפת גברים ואפילו מפתחת כלפיהם רגשות טינה וציניות. מי שכבר חוותה נטישה בעבר ולא רכשה כלים מודעים לשקם את תחושת הנטישה, נאלצת לפתח מגננות מסורבלות על מנת לשרוד. מסיבה זו היא עלולה להדוף כל ניסיון חיזור או כל גבר פוטנציאלי ולא לאפשר לקשר של ממש להתרקם וזאת בשל הפחד מהאובדן הצפוי, מהנטישה הבאה שבוא תבוא.
מה שעדי לא יודעת, זה שכל רגע של תקיעות והדיפה, מרחיק אותה למעשה מהסיכוי להשתקם ולמצוא בן זוג. עדי לשיטתה "מענישה" את בני המין השני בריחוק ובהימנעות שלה, אבל הנענשת היחידה היא למעשה עדי עצמה, מה גם שהשנאה שהיא מפתחת כלפי גברים, משקפת למעשה את היחס שלה כלפי עצמה, של חוסר בהערכה עצמית.

אז מה עושים וכיצד מתגברים על ה"אקס המיתולוגי" ומאפשרים לקשר חדש לצמוח? הדבר ראשון החשוב ביותר, הוא היכולת להודות בכלל בבעיה. להודות שאנחנו קשורות לסיפור היסטורי שלא מאפשר לנו ליצור קשרים חדשים ומשמעותיים ושיש לנו "רווח" כלשהו מזה. ברגע שישנה הכרה בבעיה, אפשר להתקדם ולבדוק: למה? מה יוצא לנו מההיקשרות לאקס המיתולוגי? מה המחיר שאנו נדרשות לשלם, אבל מצד שני גם מה התמורה שאנו מקבלות. בדרך כלל נגלה, שמה שמניע אותנו אלו רגשות של פחד, כישלון, חוסר בטחון עצמי וחוסר אהבה עצמית. בשלב זה נוכל לבחור האם להמשיך לתת לחיים ולפחדים שלנו לנהל אותנו, או שמא הגיע הזמן לקחת את הפיקוד על המתרחש ולחולל שינוי מהותי.

בשלב הבא להחלמה מהטראומה, נצטרך לצאת לשטח וליזום הזדמנויות ליצירת קשר חדש ואמיתי עם גבר פנוי, אף על פי ולמרות ההתנגדויות שיעלו בנו והניסיונות המתמידים להדוף ולחבל בקשר. מניסיון, זהו השלב המשמעותי והקריטי ביותר ומשום כך גם הקשה ביותר, וכדאי ואף הכרחי לקחת עזרה מקצועית, על מנת להתגבר על הדחף לברוח/להרוס/להדוף את הקשר המתרקם, בכל מחיר.

1.קצרו את תקופת האבל עד למינימום – אם חוויתם נטישה או בגידה, עד כמה שזה קשה, השתדלו לעשות הכול על מנת לקצר את תקופת האבל. ככל שתמהרו לעשות זאת, כך תגדילו את סיכוייכם להתאושש מהר יותר.

2.התייחסו לעצמכם בכבוד ובחמלה – ישנו הבדל תהומי בין לרחם על עצמך ו"להתקרבן", לבין לחמול על עצמך, לזהות את כאב האובדן ולהכיל אותו מבלי לסרס ולהאשים את עצמך. דברו על עצמכם בכבוד ואל תמעיטו בערככם. הקיפו את עצמכם בחברים, באנשים שאוהבים אתכם ושמוצאים בכם עניין. פנקו את עצמכם, מגיע לכם.

3.מה לעשות? לעשות! – לאחר שהנחתם לכאב למלא אתכם והבנתם שאינכם מוכנים להיתקע במקום, דאגו לפעול, לעשות, לקרוא על הבעיה שלכם, לרכוש כלים חדשים, להיכנס לפורום ולקרוא שאלות של אנשים שנמצאים במצב דומה לשלכם. העיקר - לעשות. העשייה תכניס את המיינד שלכם למצב חדש, של יציאה מתקיעות וצמיחה.

4.חזקו את הרוחניות שלכם – ככל שתאמינו כי יש סיבה לכל דבר בחייכם וכי תפקידם של האירועים לגדל ולהצמיח אותנו, כך הכאב יפחת ויקל עלייכם להתחיל בהתבוננות ולהבין מה בעצם החיים באים ללמד אתכם. הצטרפו לשיעורי יוגה, מדיטציה וכדומה וחזקו את השרירים הרוחניים שלכם.

5.חפשו מודל לזוגיות ריאלית – חולמים על זוגיות מושלמת? אתם כבר יודעים שבחיים זה קצת שונה. נסו להיחשף למערכות יחסים "ארציות" וריאליות, שוחחו עם זוגות נשואים והכירו את ההיבטים המאפיינים את חייהם הזוגיים, כך תפנימו את מודל הזוגיות המציאותי.

אורנה זכאי, מאמנת אישית וזוגית, מפתחת שיטת "התבוננות בשניים" ייעוץ זוגי ואימון ליצירת זוגיות. ליצירת קשר עם אורנה לחצו כאן