וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שפן הדייטים: בחורה שאנטי

ארנון מוסקוביץ'

1.9.2013 / 8:03

הפעם הבחור שלנו יצא עם בחורה רוחנית. האם הצ'אקרות שלהם יתחברו, או שהשלווה הפנימית שלה תעלה לו על העצבים?

שאלת המחקר: האם יכול בחור אורבני כמוני להסתדר עם בחורה רוחנית מהצפון?

השערת המחקר: היא תפתח את נשמתי אל עומקי הרוח והשקט ואגלה ים של שלווה ואהבה פנימית אל החוץ, שתהפוך אותי לגבר מאושר ולבן זוג המושלם.

שלב ראשון, הנסיבות: את עדן פגשתי בחופשה בצפון. היא הייתה המסג'יסטית של אם המשפחה אצלה התארחתי. כשהיא נכנסה לצימר היא הביאה איתה משב של שלווה עוצמתי כל כך שזה הרטיט את נרות השבת שדלקו בבית. ואולי בעצם זה היה מאוורר התקרה בסלון. בכל אופן, הרגשתי את האימפקט שלה עליי, או במילים אחרות- הייתי סקרן לגביה וחרמן עליה לא פחות. דיברנו כולנו שם בסלון הנעים - המשפחה, עדן ואני, ובין המילים היו תחלופות מבטים בינינו, מבטים שצפים איפושהוא מעל כל המילים.

אלפי רווקים ורווקות עכשיו און ליין, כנסו להכיר

שלב שני, היקום הוא כולו כוח ואנחנו חלק בלתי סופי ממנו:
עדן הזמינה אותי באותו הערב אליה למסג' על חשבונה. הגעתי לבית הקטן והרוחני שלה - קישוטים ופעמונים עיטרו את הכניסה, ילדי מלאכים מפוסלים בכל פינה בבית, ספרייה מסודרת עם ספרים על רוחניות, נרות כמובן, ואיך לא? קומקום חשמלי וקופסה עצומה עמוסה בסוגים שונים של חליטות תה. הרגשתי שהגעתי לגן עדן שבו מגישים חליטת יסמינים ומעסים את הגב. עדן דיברה בנעימות וברוך, ועל כך שהיא מרגישה שיש בינינו קארמה שהפגישה אותנו. היא שלחה משפטים עמוקים לאוויר, כמו זה שהתפקיד שלנו הוא לשאוב כוח מהאנרגיה שהעולם מפזר, ואז לשחרר אותו בחזרה ליקום. לא הבנתי כלום אבל הנהנתי בדממה כמו אדיוט. היא דיברה עם הידיים בתנועות מעגליות שעשו לי היפנוזה ולרגע התמסטלתי וחשבתי שהיא שמה לי סם אונס בתה. אבל לא, היא פשוט הייתה ההגדרה למילה שאנטי.

נשכבתי על מיטת המסג'ים ושקעתי למקומות שלא הייתי בהם מאז הרחם. מגע הידיים שלה היה כל מה שהייתי צריך לדעת עליה כדי להתאהב בה. הרוך בו היא פנתה אלי, הליטוף שלה כשעברה בין נקודות שונות לאורך גבי, הריח שלה שעורבב עם ניחוח הקטורת המתוקה ועם הנשימות שלה על הגוף שלי גרמו ללב שלי לפעום חזק יותר ויותר. הרגשתי שאני מתאהב כשהראש שלי קבור בתור חור מיטת המסג', בוהה ברצפה.

שלב שלישי, הזמנה לצפון: אחרי המסג' ישבנו על עוד תה ואני חושב שלנאד שתקעתי בסתר תוך כדי השיחה היה ריח של יסמין, ככה שקיוויתי שעדן לא שמה לב. סיפרתי לה על החלומות שלי ואיך הם רחוקים מהגשמה, על איך אני כל הזמן מחפש עבודה שתכניס קצת יותר עניין או טיפה יותר כסף ואיך אני שבוי במשחק הדייטים המטורף הזה. היא אמרה שלדעתה אני צריך לעבור לצפון ולהתחיל לדאוג לעצמי קצת יותר. אמרתי לה שגם אם היא תעשה לי מסג' כזה כל ערב, אני אתחרפן בשקט של הצפון הזה אחרי יומיים. אני חייב את הרעש של העיר, את ההתרחשויות, ואני אשתגע במקום רגוע ומשעמם. היא שאלה למה אני לא מוכן להתחבר לחלק אחר שעוד לא הכרתי בחיים. "איזה חלק?" שאלתי והיא השיבה: "של אנרגיה, של חיבור, של שלווה פנימית ועוצמה. לתת לקרן אור אחת לפחות לצאת ממך החוצה". אני חשבתי שאני שוב צופה בפרק של דובוני אכפת לי. "אתה מתוק" היא אמרה והתנשקנו קלות וזה היה מדהים, היא כאילו עשתה לי מסג' עם השפתיים, ושוב צללתי אל העומקים שהייתי בהם כשטיפלה לי בגב. אבל אז היא המשיכה לדבר על הרוחניות שחסרה לי, ואני רק רציתי להתחבר לפיזיות ולשכב איתה. ניסיתי להפשיט אותה אבל היא מיד התרוממה בפנים רציניות ואמרה לי שהרוחניות שבי פגומה.

תוצאות הניסוי: הנרות כבו והקטורת הפכה פחם. קנקן התה התקרר ואנחנו נשארנו לבושים. עדן הביטה בי בעיניים שכאילו אומרות: "אני רואה מי אתה מבפנים, חבל שאתה לא מחובר לעצמך". היא אמרה שהיא מקווה שאני אעבוד על עצמי ושאולי יום אחד זה יתאים לשנינו. זה הפתיע אותי כי לא חשבתי שהיא וויתרה כל כך מהר על הסיכוי שיקרה ביננו משהו. "אני מאוד מקווה שיום אחד נתראה שוב." אמרתי והיא הביטה בי ארוכות, מחייכת. המתח המיני היה באוויר, הרגשתי את זה כשהתחבקנו. אבל הרגשתי שבחיבוק היא גם מעבירה לי איזה מסר, ששנינו לא נמצאים באותו הראש. הרגשתי שאני נפרד ממנה מבלי הצורך לומר דבר, ומבלי שננסה לתת צ'אנס נוסף.

מסקנת הניסוי: לעכברים עירוניים כמונו השקט של הכפר והטבע מתאים רק כחופשה או חלום רחוק. בפנים אנחנו יודעים שאם באנו מהעיר בסוף גם נחזור אליה. לעכברי הכפר אין את הרצון או היכולת לחבור למהירות החיים בעיר ולמרדף אחרי כל הדברים שגורמים לנו לחשוב שאנחנו צריכים כדי להיות מאושרים. הם יוכלו לקבל מישהו כמוני רק אם אעשה שינוי אמיתי בתפיסה ובראיית העולם. הם לא הולכים לקבל אותנו עם הנוירטויות והחיפוש האינסופי אחרי הסיפוק הבא. מעטים הם אלה שיכולים לגשר על הפער ולמצוא בן או בת זוג מהכפר ולבנות זוגיות לתפארת. זה נכון שהפכים נמשכים, אבל חייבים דימיון כדי שזוגיות תתקיים בהצלחה. אז אני לא עוזב את העיר עבור אף אחת, בתקווה שאמצע לי עכברת עיר שתהיה אהבת חיי.

הידעת? שליש מהזוגות מצאו אהבה און ליין? מצאו את שלכם

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully